שנאה זאת מלה חזקה ממש, וחוץ מלהגיד אותה על דברים מוזרים שאמא שלי לפעמים מנסה לעשות במטבח, לא ממש זכור לי שהשתמשתי אבל הפעם זה כבר עבר כל גבול. מאז ומתמיד הגדרתי את עצמי כטיפוס של חורף, הייתי ממש שלמה עם ההחלטה הזאת. (דברים מגניבים שקורים בחורף: גשם, שמיכות פוך, מרקים, חמין של שבת, סווצ'רים ענקיים של אבא, לעשן סיגריה בחורף זה הרבה יותר כיף מבקיץ, התירוצים של לשבת בבית). הקטע הוא שמשהו התהפך אצלי ועכשיו אני צריכה להגדיר את עצמי מחדש לגמרי (בלבול), אמצע קיץ שעבר טסתי לחו"ל נחתי בארץ השמש- פלורידה, בעיר הים- מיאמי וירדתי וחייתי באי החטאים – key west- המקום שהקיץ אף פעם לא נגמר בו, תמיד שמש ותמיד החופים מלאים, גם כשיורד גשם חם. בקיצור בלי הרבה פרטים שנתיים לא היה לי חורף. בעצם מה שאני מנסה להגיד, ובלי הרבה בושה אני תולה את האשמות שלי בחורף האין סופי הזה שנפל עלינו...מיליון שנה לא ירד כ"כ הרבה גשם וזה בטח לא נמשך כ"כ הרבה זמן.... אני מודעת לעובדה שמצב המים בארץ קשה... וחייבים מים כי הכינרת הולכת נעלמת ומה נעשה בלי הכינרת שלנו (אני ממש אוהבת את הכינרת). שלא תבינו לא נכון אני מלאת רגשות פטריוטיים לגבי חשיבות הגשם והחורף, אבל הפעם זה באמת בלתי נסבל, מישהו שם למעלה פתח את הברז ושכח לסגור!!! כל מה שלא קיבלנו בשנים האחרונות הוא מביא בבום! זה בסדר אדוני אני מוכנה לקבל את המים גם בתשלומים!!!