תחתונים?.... אבל אמרתי לך בלי!

סוג של לילה שואתי עבר על כוחותינו.

2 בלילה אני בדרך לישון, יובב מתקשר

מתחילים לדבר ואז הוא יורה את הפצצה,

זו שהתחבאה מאחורי כל השטויות בראש שלי,

זו שסירבתי לשחרר

הוא: "את יודעת שכשהוא יחזור, את לא תכירי אותו"

אני: "אני כן"

הוא: "לא את לא..., אני יודע הייתי שם שנה ומשהו"

אני: "אז מה.. אני מדברת איתו המון בטלפון והוא שולח לי מיילים, וחוץ מזה הוא לא כ"כ הרבה זמן שם"

זהו הלכה השינה, כל הלילה שוכבת בוהה בקירות, בתקרה, מעשנת סיגריה ועוד אחת ועוד אחת ועוד...

אולי הוא צודק?

אולי לא...

נרדמתי ב-6 בבוקר, בחוץ כבר היה אור ובהולמרק בדיוק נגמר סרט זוועתי שאני, שבטוח שאני הייתי הצופה היחידה שלו...

המחשבות הורגות אותי...

בראש הספקתי להריץ המון תסריטים, איך תיראה הפגישה שלנו ואיך איך יראה ההמשך...

הבטחון שלי ירד בהרבה, הוא כרגע נמצא איפשהוא נמוך נמוך,

אני בטוחה שיובב לא צודק, אבל יודעת שיש הרבה סיכוי שכן.