כולם בדרך לכאן.. תכף מתחיל הפנינג אלכוהול, בשר וברכות מתנפחות...
כולם בדרך לכאן, חברים שלי, חברים שלו, חברים של אף גדול, חברים של הכוסית.. כולם.
כולם בדרך לכאן ולא איכפת לי מאף אחד,
כולם בדרך לכאן ורק הוא רחוק רחוק רחוק
כולם בדרך לכאן ורק הוא לא.
אוף אני כל כך מתגעגעת, כל כך מתגעגעת.
זה נשמע כבר פתטי, מנג'ס, מעצבן ומעיק, אבל זה מה שיש לי בפנים.
רק הוא והוא והוא עד שהוא יחזור.
ולמרות שזה היה צריך להימשך עוד הרבה זמן ולמרות שהוא קיצר את הטיול ולמרות שהוא חוזר ממש ממש תכף ולמרות שעברו רק חודשיים ולמרות ולמרות ולמרות... אני כ"כ מתגעגעת.
בראש שלי כבר הכול מתוכנן, איך אני אביא אותו מהשדה תעופה, איך נעצור בכל חור בדרך ולו רק כדי להשלים חוסרים.
הוא: "%&^$%$5 ברזל על הזין"
אני: מה אמיתי?
הוא בטח אמיתי
אני: זה לא כואב?
הוא: כאבי תופת
אני: איכס ראית את זה?
הוא: כן ואני גם נוגע... ( עכשיו זה מתחיל להישמע חשוד)
אני: אייייייייייכס
הוא: מה איכסז זה מה שצמח לי על הזין כל התקופה שאני כאן.
אני: אהההההההההה זה שלך... נו מילא... תסבול גם אתה.
אני רוצה את האיש בעל הזין מברזל שלי בחזרה!!!!!!!!1
בבלוג זה
בכל הבלוגים
