הסופ"ש היה מעולה, הבנים בסוף לא באו מה שאומר שנשארנו 4 בנות בחדר בבית מלון, פנסיון מלא והרבה הרבה אלכוהול סמים.
אכן היה מוצלח.
ואם היה חשק הייתי מפרטת לכם,אבל להגיד את האמת אני מרגישה עכשיו כל כך מותשת שעוד חופשה בטוח לא תזיק לי.
המצב עכשיו הוא כזה,
אני והצעיר נפרדנו
זה קרה אתמול בערב.
כל הסופ"ש הוא הציק, התקשר כל הזמן, שלח SMSים מעצבנים.
הוא היה צריך לבוא גם, וביום חמישי בערב הודיעו לו שביום שישי הוא צריך להישאר עוד זמן בעבודה, אז הוא לא יכל לבוא ומאותו רגע הוא היה הכי ממורמר בעולם והוציא הכול עלי.
הוא הציק לי המון, סוג של כמעט הצליח להרוס לי את הסופ"ש המעולה, יותר נכון ההוא הקשה עלי להנות, מזל שאני לא מוותרת בקלות.
כשחזרנו נפגשנו, שאלתי אותו למה?
למה הוא היה צריך להידבק כל הסופ"ש ולהיות מגעיל?
קיבלתי תשובה מגעילה- הייתי אגואיסט "אם לי לא טוב, גם לך לא יהיה" " זה מה שעבר לי בראש".
המשפט הזה עדיין לא עוזב אותי, ההשלכות שלו מפחידות אותי, המחשבה שעומדת מאחוריו מעבירה בי צמרמורות.
כבר מזמן אמרתי לו שיש לי קו אדום אחד- זה החופש שלי.
על בגידות כבר סלחתי אבל לקחת לי את החופש שלי ועוד מתוך מניעים אנוכיים לגמרי, זה קו שאני לא מסוגלת לחזור אחריו אחורה.
רק המחשבה על זה הורגת אותי.
בקיצור אתמול בערב זה נגמר,
מאז כבר קיבלתי 2 זרים ענקיים
ו מלא אימיליים זה אחד:
ממי שלי
הייתי מטומטם רק תביני אותי
שהתבגרתי ולמדתי איפה אסור לי לפגוע
היום אני הבנתי כמה כואבת המחשבה של לאבד אותך
ונטו בגלל טמטום ואגואיסטיות שלי
הייתי אגואיסט ופגעתי לך בחופש
נשאר רק לבקש
שתאמיני לי
בקשה אבסורדית אבל מציאותית
את לא מאמינה לי
וזה כל כך כואב
לבנות אמון לוקח זמן אני יודע
תני לי להוכיח לך
אני אוהב אותך ומבקש הזדמנות
אוףףףףףףףףףףף
שרמוטה כל כך מבולבלת,
בבלוג זה
בכל הבלוגים
