טוב יותר מאשר מוסיקה.

תם עידן החסכנות, מילאתי את ספריית המוסיקה שלי במוסיקה משובחת ואני מעבירה איתה את הזמן וממלאת איתה חורים שהיו שם בפנים, עד איטום, בעזרת מילים. חללים שלטקסטים יש את היכולת המופלאה לשכפל כמו בגבס, להיות החלק המשלים לסדקים, למלא ולישר.

אני מנסה לאפס את העניינים בצורה מוחלטת, להתבגר, להתקדם, להמשיך הלאה וזה מצליח. כבנאדם שפעם נע והחליק בין קיצוניות לקיצוניות כמו מתבגרת טיפוסית (או כמו מחליקה אולימפית (:), פתאום אני מוצאת את עצמי במקום נורא שליו בחיים שלי, נורא ברור, נורא הגיוני, נורא בטוח, ממש באמצע שם, בלי דרמות ועניינים, חיים כמו שאני רוצה ואוהבת. טוב לי.

ג'וני מיטשל ברקע. ואלניס. ופיונה אפל. וג'ף באקלי. המכשפות. רדיוהד. ניל יאנג. מתי כספי. אפרת גוש. החלונות הגבוהים, רוקפור, ג'וזי כץ, ארקדי דוכין, עברי לידר, מופע הארנבות, שבק ס', רונה קינן, ארה, ג'ון לנון, עמיר בניון, מוצארט.

הכל מהכל והכל. :) אני אוהבת את החיים שלי. וגם לא חם כל כך כבר, אפילו מזגן כבר לא ממש צריכים.

אני.