לפעמים אני חושבת שאני לא אמצא אהבה...כאילו כמה שאומרים לי שאני יפה..וכל זה..עדיין
אנשים פשוט לא מתחילים איתי...אני לא מבינה את זה..כאילו הגורל שלי הוא להיות לבד...
אני עובדת ב-FOX ויש אחד שעובד איתי...והוא דיי חמוד...יש לנו ממש קשר טוב..התחברנו בהתחלה אבל יש כמה דברים שלא מובנים לי..קודם כל יש לי חברה שעובדת איתי וגם היא מכירה אותו...קיצר הוא שאל אותה אחרי כמה פעמים היא תמצוץ לגבר?..אני חושבת שזה מעיד שהוא רוצה אותה...
הוא לא יודע מה אני מרגישה אליו...אבל גם אין לי אומץ להגיד לו את זה...ידידים שלי אמרו לי לנסות לעשות לו עיניים...להזמין אותו לקפה...אבל אני ממש מתביישת..זה לא שהוא לא שם עליי...כאילו יש לו קטעים כאלה שפתאום הוא חוסם אותי..או שהוא מחמיא לי על מה שאני לובשת..וכאלה...אוףףף...או שהוא שולח לי סימנים ואני לא יודעת לקרוא אותם..או שפשוט זה סתם...אני כבר לא יודעת מה לעשות..גם היה קטע כזה שחברה שלי עבדה ואני לא עבדתי והלכתי עם חברות שלי לבקר אותה בעבודה וזה היה מאוחר בלילה והוא גם עבד ועשינו צחוקים ואז הוא חזר במונית על חשבון פוקס ואנחנו גרים בערך באותו איזור אז הוא הציע לי לחזור איתו ואני כמו מטומטמת אמרתי לו שאנחנו הולכות לגינה...אולי זה אומר משהו..אולי הוא חושב שאני לא רוצה אותו..אני באמת לא יודעת מה לעשות..אם הוא לא יעשה עוד צעד כדי להזמין אותי לאיזה שהוא מקום...אני ממש לא אעשה את זה...לא כי אני לא רוצה זה כי אני ביישנית...אין לי אומץ כדי להזמין אותו לאנשהו...
לפעמים אני תוהה אם זה תמיד יהיה ככה...שכל מי שאני רוצה לא ירצה אותי..או פשוט לא נהיה ביחד..
לפעמים שאני יושבת באוטובוס יש לי קטע של מבטים עם מישהו וזהו זה נגמר בזה...פעם אחת היה מישהו שהתחיל איתי באוטובוס..אבל אז הוא גילה את הגיל שלי..והייתי קטנה מידי בשבילו...והתחיל איתי פעם אחת עוד מישהו...אבל הוא היה מבוגר מידי בשבילי..אני הגעתי למסקנה או שמתחילים איתי מבוגרים או שמתחילים איתי ערבים חתיכים..אבל אם אני אצא עם ערבי אמא שלי תשחוט אותי ואותו...קיצר זהו...עד כאן שפיכת הלב שלי...לא ממש מעניין...
לא משנה הייתי חייבת להוציא את זה איפה שהוא וזה המקום שיש לי להוציא אותו...