ירצו יאכלו - לא ירצו לא יאכלו

 

 

האלימות הניאו-נאצית בגרמניה כבר לא מכוונת רק לזרים. גלוח ראש ניסה לרצוח מפקד תחנת משטרהמאת זאב אברהמי | ברליןכל עוד האלימות הניאו-נאצית כוונה רק לזרים, יכלו הגרמנים להתעלם ממנה ולחשוב שהיא מתרחשת רק במזרח המדינה. בשבוע שעבר דפק גלוח ראש על דלתו של מפקד תחנת משטרה. "ברכות מההתנגדות העממית", אמר ונעץ בו סכין. באחת נהפכה שנאת הזרים לבעיה גרמנית בוערתתגיות: גלוחי ראש, ניאו-נאצים, שנאת זרים מפקד משטרת פאסאו, אלואיז מנישלתצלום: AFP לפני פחות מחודשיים, במסיבת אחר הצהריים אצל חברים, נפגשתי עם ילמז, אזרח גרמני ממוצא אתיופי, הנשוי לגרמנייה וחי בברלין כבר קרוב ל-30 שנה. השיחה התגלגלה באופן טבעי לחווית החיים כזר בגרמניה, בעיקר הזר השונה, ובעיקר הזר השונה בצבע עורו - בגרמניה גם אני בולט בצבע עורי הכהה. סיפרתי לו על הטיול האחרון שערכתי עם אשתי באוסאדום, עיירת נופש מזרח גרמנית לחוף הים הבלטי, ועל מבטי השנאה והקללות שהוטחו ברעייתי הגרמנייה על שהיא מזהמת את טוהר הגזע.

ילמז לקח שלוק ארוך מהיין האדום והסתכל עלי כמו שמפקד עטור דרגות מסתכל על טוראי שנקלע לשדה הקרב. "באוסאדום זה המצב הנורמלי. החברה הגרמנית למדה לחיות אתו כי זו בעיה של אחרים, לא שלהם", אמר. "אבל אם המסיבה הזו היתה נקבעת לשעות הערב, לא היית רואה אותי כאן. אפילו בברלין אני מסתובב בחוץ רק באור היום". המסיבה נגמרה כשכבר היה חשוך בחוץ. האורחים עלו על אופניים או הלכו לתחנות התחבורה הציבורית. ילמז התקשר למונית שתקח אותו ממפתן למפתן.

עד יום שבת לפני שבוע, יכול היה האזרח הגרמני הממוצע להתעלם מהסירוב של חברות ביטוח לבטח חנויות של זרים בגלל "סכנות בנייה" (ניסוח מכובס שמשמעו סיכון גבוה להצתה מכוונת). עד לפני שבוע אפשר היה לחשוב שהימין הקיצוני מרים את ראשו רק במזרח גרמניה לשעבר, שבה האבטלה גואה וההצטרפות לשורותיו מפתה במיוחד לנוכח האפשרויות הדלות העומדות בפני הצעירים.

בשבת שעברה, בחמש וחצי בערב, נשמעה דפיקה על דלת ביתו של אלואיז מנישל, ראש משטרת פאסאו, עיר ציורית בדרום גרמניה, באזור שהקנצלרית אנגלה מרקל תיארה באחרונה כמודל לאיך שגרמניה צריכה להיראות. מנישל פתח את הדלת ומולו עמד צעיר גלוח ראש. "ברכות מההתנגדות העממית", אמר הצעיר לשוטר, שנודע במאבקו הבלתי מתפשר בימין הקיצוני. "אתה שוטר-חזיר שמאלני ואתה לא תרמוס יותר את הקברים של החברים שלנו". בסוף הברכה, שנאמרה במבטא בווארי או אוסטרי כבד, הניף הצעיר סכין באורך 11 סנטימטר ודקר את מנישל. אחר כך זרק את הסכין לגינה ונמלט > הפגנת גלוחי ראש בברלין ב-2005תצלום ארכיון: AFP במכונית שהמתינה לו.

הדקירה החטיאה את לבו של מנישל בשני סנטימטרים. הוא נותח ויצא מכלל סכנה. עדיין אין קצה חוט באשר לזהות תוקפיו, אבל ההתקפה עליו הפכה את הימין הקיצוני לבעיה של של כל הגרמנים, גם במערב.

התקיפה עצמה התרחש בעיר מגוריו של מנישל, פרסטנצל, 10 קילומטרים מפאסאו, שהיא מקום מפגש החביב על ניאו-נאצים מבוואריה ומאוסטריה הסמוכה. מנישל, בן 52, אב לשני ילדים, מתגורר במרחק כמה מאות מטרים מ"טרודי קפה שטובצ'ן" (חדר הקפה הקטן של טרודי) שבבעלותו של פעיל ימין קיצוני. שם יכולים הנאצים לדבר על גרמניה כקורבן של הפצצות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, או לחגוג את תאריך הקמתו של הרייך השלישי. המקומיים מחרימים את הקפה ואף תלו ממול שלט: "אין מקום לקיצוניות".

ב-26 ביולי, לאחר הלווייתו של פעיל נאצי ותיק בשם פרידהלם בוסה, התכנסו בקפה הזה אנשי ימין קיצוני וחברי המפלגה הלאומית-דמוקרטית, אן-פי-די, הנחשבת למפלגה הניאו-נאצית. רבים מחבריהם הלכו אחרי ההלוויה למרכז פאסאו, לצעוק סיסמאות גזעניות על עוברים ושבים.

גם מנישל היה שם והונצח במצלמות הטלוויזיה כשהתעמת עם ניאו-נאצים. ההתמרמרות והטינה כלפי מפקד המשטרה גברו, לאחר שביולי השנה החליט בית המשפט לפתוח את קברו של בוסה ולהוציא את הדגל הנאצי שנקבר עמו, בניגוד לחוק. וייתכן שהדקירה היתה פגיעה מתוכננת בנציג הממסד, כנקמה על ההחלטה. באתר האינטרנט הימני "אלטרמדיה", נכתב אחר כך: "כשבועטים בכלב כל כך הרבה פעמים, בסוף הוא נושך חזרה. נמאס לנו משוטרים שמנסים להיות ויזנטלים".

אזכרה לרודולף הס

סצינת הניאו-נאצים פורחת בבוואריה. לפי שירות המודיעין הגרמני יש 10,000 ניאו-נאצים אלימים בגרמניה (מתוך כ-30 אלף) ו-1,100 מהם חיים בבוואריה. בפאסאו היו השנה 83 מקרי אלימות על רקע גזעני, פי שניים מהשנה שעברה. במחוז פרנקוניה עילית שבצפון בוואריה מדובר ממש במגיפה.

בעיר גרייפנברג הנאצים מקיימים הפגנות וצעדות מדי חודש כדי למחות על החלטת העירייה למנוע מהם להתקהל באתר זיכרון לחללי המלחמה הגרמנים. בוונסידל, מקום קבורתו של רודולף הס, מנסות מפלגות הימין כבר מזה כמה שנים לקבל רשות לערוך מצעד זיכרון ביום מותו, ה-17 באוגוסט.

דקירת מפקד המשטרה גררה קריאה להוציא את האן-פי-די אל מחוץ לחוק. יואכים הרמן, שר הפנים של מדינת בוואריה, אמר ש"אם הפשע באמת נעשה על ידי פשיסטים ימניים, הרי זו אינדיקציה שהימין הקיצוני בגרמניה הגיעה לממד חדש". מושל בוואריה, הורסט סיהופר, אמר שהמדינה צריכה לחשוב על תגובה קשה, אולי הוצאת מפלגת הימין מחוץ לחוק.

"יש ויכוח בתוך תנועות הימין", אמר קונרד פרייברג, ראש איגוד השוטרים בגרמניה, לעיתון "דה וולה". "חלק טוענים שיש לצבור כוח דרך הפוליטיקה, ואחרים טוענים שהדרך היחידה לשלוט ולהשפיע היא אלימות".

פרייברג סבור שהאחרונים ניצחו בוויכוח. "פעם הם היו מכבדים את המשטרה, היום הם מקללים את השוטרים בהפגנות", הוא אמר לעיתון. "בשנה האחרונה יש שינוי באסטרטגיה, שמתרחש כבר שנה. יש הרבה איומים נגד שוטרים שמתעמתים עם הימין ויש התקפות עליהם, אפילו בחיים הפרטיים, וגם איומים על משפחותיהם. הימין הקיצוני מקבל הרבה כוח ותנופה מהימין הקיצוני בכל אירופה, שצועק שאירופה היא חומה (כצבע המדים הנאציים) והופך לאמיץ, חצוף ואלים. חייבים לכלוא אותם. אבל אי אפשר לדרוש רק מהמשטרה ובית המשפט שיטפלו בבעיה. זה מצריך מאמץ מכל שכבות האוכלוסייה".

פרייברג מבקש מהחברה הגרמנית להישיר מבט ולטפל בבעיה שעד כה לרוב התעלמו ממנה. ההתעלמות הפכה את אלימות הימין באזורים מזרח גרמניים לדבר שבשגרה. משפחה זרה שהותקפה בעיר מזרח גרמנית, לרוב לא הוזכרה בשום עיתון. הלגיטימציה השקטה הזו נתנה לימין זמן להתארגן ואומץ לקחת את האלימות גם לחלק המערבי של המדינה. "הבעיה היא שאנשים התרגלו או שהתעייפו מאירועים כאלו", אומרת אנטה כהנא מקרן "אנטוניו אמדו" נגד אלימות הימין. "זה מאפשר להם להיות יותר ויותר אגרסיוויים".

130 זרים נרצחו על רקע גזעני מאז נפילת החומה בברלין בשנת 1989. 17 אלף תקיפות על רקע גזעני התרחשו בשנה שעברה - ספירה שכוללת גם ריסוס גרפיטי גזעני - 1,047 מהן היו תקיפות אלימות. ב-377 מהן נפצעו זרים. הנתונים מתשעת החודשים הראשונים של השנה מצביעים על עלייה. אם עד עתה רוב המקרים הללו התרחשו במזרח, הרי שהשנה נעצרו עשרה צעירים בברמן שבצפון מערב גרמניה, בעת שחגגו את יום הולדתו ה-119 של היטלר בקריאות "זיג הייל"; בחודש מאי השתלטו פעילי ימין על רכבת בהמבורג, וכעת ההתקפה על ראש משטרת פאסאו.

מחביאים את הכיפה

קאי שולץ, 29, נולד בהאלה שבמזרח גרמניה. עד השנה הראשונה שלו באוניברסיטה השתתף גם הוא בפעילות של הימין הקיצוני. זה נגמר במוצאי שבת אחד, כשישב לראות את סיכום המחזור בכדורגל בטלוויזיה, וראה את עצמו לצד עשרות אוהדים אחרים, צועק קריאות אנטישמיות ומשתתף במקהלה של שירי להקות פשיסטיות. "כשראיתי את עצמי בטלוויזיה הרגשתי גועל והחלטתי להשתנות, לחנך את עצמי, לנסות ולהכיר את העולם שממנו הזרים מגיעים", הוא אמר ל"הארץ". לפני שנתיים הוא נסע לדרום אפריקה, לעבוד בהתנדבות בטיפול בפליטים.

"זאת בושה מה שקורה בגרמניה", הוא אומר. "אנשים פשוט בוחרים להתעלם מהאלימות המתגברת של הימין הקיצוני ומהאזהרות של קצינים בכירים במשטרה ושל המשרד לשמירה על החוקה. אני לא מזכיר אפילו את ההתעלמות מהיהודים שנאלצים להחביא את הכיפות שלהם מתחת לכובעי בייסבול".

מעניין, הוא אומר, איך היה הציבור הגרמני מגיב אם היו מוצאים מוסלמי ובכיסו מפה עם הכתובת של מפקד משטרה. הרי כולם היו צועקים לעצור את הטרוריסטים. אבל כשפעיל ימין מנסה לרצוח מפקד משטרה על מפתן ביתו, אנחנו אומרים רק שצריך להוציא אותם אל מחוץ לחוק. מה זה ייתן? ככה לפחות יש כתובת. החוקרים צריכים להפנות את אותה אנרגיה ששמורה למוסלמים, כלפי פעילי ימין קיצוניים. וצריך לחזק את ההתנגדות של האוכלוסייה הכללית כלפי הימין.

"אחרי כל פגיעה בזרים יש צעקה גדולה ואחר כך הכל נרגע. לציבור כבר לא אכפת מעבירות רגילות כמו חילול בתי קברות ושריפת חנויות של זרים, מפני שרוב החברה לא מרגישה מאוימת, אבל זה ישתנה עכשיו, משום שהפעם הותקף איש הממסד. מעולם לא היה נציג הממסד מטרה להתקפה כה מאורגנת. הימין הקיצוני הוא אויב רדום שלא הערכנו מספיק את הסכנה הנשקפת ממנו".

שולץ מתכונן כעת לנסוע לדרום אפריקה, להתחתן עם אשה אפריקאית שהכיר שם. "המקרה שלי מוכיח שהכל קשור לחינוך ולהתערות עם זרים", הוא אומר. "חינוך היה מאלץ את המקומיים להכיר את הזרים, ואתה לא יכול באמת לשנוא כל כך מישהו שאתה מכיר, שהוא לא זר מוחלט".

---

בראש מורם ובמועל יד

• מאז איחוד גרמניה, ב-1990, חל גידול בפעילות של ניאו-נאצים בגרמניה ובאלימות שלהם כלפי מהגרים ומיעוטים אחרים

• לפי סוכנות המודיעין הלאומית של גרמניה, יש כ-30 אלף ניאו-נאצים פעילים, מתוכם כ-10,000 המוגדרים אלימים

• ב-2007 נרשמו 1,047 מקרי תקיפה אלימים על רקע גזעני (ב-377 מהם נפצעו זרים), לעומת 980 ב-2006. נתונים מתשעת החודשים הראשונים של 2008 מצביעים על גידול של 9% במספר התקיפות

• קשה לדעת כמה זרים נרצחו על רקע גזעני מאז נפילת חומת ברלין ב-1989, אך סוכנות המודיעין מעריכה שהמספר הוא 130

• המפלגה הלאומית-דמוקרטית (NPD) נחשבת בעיני רוב הגרמנים לתנועה הניאו-נאצית העיקרית במדינה. אף שאינה מיוצגת בפרלמנט הפדרלי, היא זכתה במושבים בבתי המחוקקים של שתי מדינות מחוז במזרח-גרמניה. המפלגה נמצאת תחת פיקוח שירותי המודיעין

• בחוק הגרמני אין הגדרה לימין קיצוני, אבל שירות הביון הפנימי משתמש בכמה מאפיינים (למשל: התנגדות לדמוקרטיה) כדי לתייג קבוצות כאלה. עם זאת, כל שימוש בסמלים נאציים אסור