ישראלים בוכים על יוקר המחייה אך מרשים לעצמם לטוס לפחות פעם בשנה לחו"ל.

ישראלים בוכים על הפקקים הנוראיים כל בוקר וערב אך כל רכב שנראה על הכביש יכיל רק אדם אחד בלבד, במקום תחב"צ.

ישראלים בוכים על כך שאחרים מתנהגים כמו ישראלים אך בכל זאת מתנהגים באותה התנהגות טיפוסית.

ישראלים בוכים על המשכורות הנמוכות אך בסופו של דבר רק בוכים מול קורבי המשפחה והחברים.

אנחנו טובים בלבכות, זה קל זה נגיש זה אנושי.

ולמה שלא נטוס לחול ? אנחנו עובדים כ"כ קשה כל השנה שמגיע לנו לצאת לחופשה.

ולמה שלא נחזיק רכב משלנו ? מי רוצה להיות דחוס כל בוקר שעה וחצי בתחב"צ הנוראית בארץ ?

ולמה שלא נתנהג כמו ישראלים ? הרי כולם מתנהגים ככה ומה יוצא לזה שמתנהג אחרת ? כלום.

ולמה שנדבר עם הבוס שלנו שאנחנו רוצים העלאה ? הוא יכול להגיד לנו לא ואז נהיה מבוישים לחזור לשם, ובטח שאין לנו כוח למצוא עבודה חדשה...אז נשאר במצב הסטטי הזה.

אנחנו טובים בלדבר, ובמעשים ? קצת פחות.

ומה כבר יכולים לעשות ? תכלס... 

שלא תטעו, אני לגמרי חלק.

מחפשת את הפתרון.