וגם הפוסט הזה מוקדש למירני אהובי 3>

היא יושבת שמה, בוכה על גורלה המר.
בונה מסביבה חומה ענקית שמקיפה אותה.
חומה שאף אחד לא יוכל לפרוץ.
אף אחד לא יוכל לראות מה מסתתר מאחורי החומה.
החומה שתסנן כול בן אדם שרצונו לאהוב או לפגוע.
לא מוכנה לקחת את הסיכון,
לא מוכנה להסתכן שוב פעם .
לסכן את הלב שלה לא בא בחשבון הפעם.
הפעם? הלב שלה יישאר רק שלה.
כול מה שהיא צריכה זה מישהו.
שיבוא. שיהיה שמה. שיחבק אותה. שינשק אותה.
שיגיד לה כמה חשובה היא באמת,
אבל לא רק חשובה לא.
חשובה לכולם. משמעותית בעיני אנשים.
לדעת שבחשכה הזאת, היא לא לבד.
היא גם אף פעם לא הייתה וגם לא תהיה.
את המשבר הנוראי הזה יש מי שיעבור לצידה. איתה.
יש לה על מי לסמוך עם היא תיפול או תיפצע.
האומנם ?
באמת יש לה על מי לסמוך?
באמת יש לה את האנשים שיעמדו לצידה ברגעים החשובים?
רגע האמת עדיין לא הגיע.
מתפללת היא ליום.
שרגע האמת לא יגיע אף פעם.
מעדיפה לחיות באשליה מתוקה.
בתוך הבועה שלה,
ששום גורם חיצוני לא יעיז לחשוב אפילו על לפוצץ אותה.
FOR SALE.
PRICE: LOVE.