סיפור סינדרלה.

היה כ"כ כיף היום, למרות שהיו לי שני מבחנים. (לשניהם התכוננתי בהפסקהXD)

הלכתי לסיפרייה כהרגלי, עם נוי ולורה. היה כיף ומצחיק! דיברנו בלי הפסקה, צחקנו. הכנו שיעורים, אבל זה פרט מיותר, לא?

לורה הלכה מוקדם יותר, ואני ונוי נשארנו לבד...

איזה פחד!

קבענו שנוי תבוא אליי אחרי בית ספר, ויצאנו לעבר הבית שלי, הגענו מהר, כי אני הייתי חייבת לשירותים, ונוי הייתה רעבה מאוד. וגם בגלל שהבית שלי, קרוב לבית ספרD:

אכלנו קציצות, היה טעים. אמא שלי חזרה לבשל את האוכל המשפחתי.. איזה כיף!

אני ונוי התארגנו מהר-מהר, ולורה באה לאסוף אותנו לטניס.

היה כיף, מעייף אבל כיף. מוציא את כל העצבים.

בזריקה אחת, עברתי את הגדר! -גאה בעצמי-, פעם ראשונה שאני זורקת כדור והוא לא נופל סנטימטר לידי.

קולטים? מרגש אותי. מי אמר שאני אף פעם לא אצליח לזרוק כדור כמו שצריך? XD

אחר כך הלכתי עם לורה, לשירה לעבוד על העבודה למדעים.

והבטחנו לעצמנו שהפעם לא כמו בפעם שעברה, אנחנו באמת נתחיל את העבודה.

נכנסו לחדר המושי מושלם של שירה, והתחלנו לעבוד.

כמובן שלורה עסקה במשהו אחר!

היא החליטה שהיא מתאפרת כהה מאוד, והופכת להיות כושית.

אני ושירה בנתיים חפרנו על המשקפיים. הנושא לעבודה שלנו.

סיימנו את רוב העבודה, ולורה סיימה להתאפר. והפכה לתמנייה גאה. היה מצחיק!

לא הרגשתי טוב, הייתי רעבה ועייפה. כמובן שבבית של שירה, אי אפשר שלא לבקש איזה משהו לנשנש.

אכלתי מאפינס ושתיתי הרבה קולה, הרגשתי טוב.

ואז גילינו שלשירה יש תחנת רדיו קטנה במחשב, ושידרנו, פידחנו את שירה, ועשינו בושות.

ואז ביקשתי משירה שתשים שיר שאני ממש אוהבת של נינט ושל עברי לידר. "הכאב הזה".

אחר כך אכלנו, שתינו ולורה הלכה הביתה.

נשארתי עם שירה עאוד חצי שעה, משהו כזה, ויצאתי לכיוון הבית שלי(באותו רחוב).

היה קריר, ראיתי ילדה עם מלא מלא שקיות של בגדים. החלטתי, אני צריכה לקנות כבר בגדים!

נכנסתי הביתה, מוקה קיבלה את פניי כמו שאני אוהבת, הקשבתי לסיפורים של אמא ואבא שלי.

והלכתי למחשב, לספר לכם שפשוט היה לי כיף.

לא היה משהו מיוחד, אבל כ"כ נהנתי. אני צריכה לישון שנת מלכים עכשיו, זה בדיוק מה שישלים את היום הכיפי הזה.

לילה טוב.

תמר.

איזה כפתורים חמודים, אה?

לקוחים מבלוג מדהים.

stuff for you