כמה העולם קטן, וכמה הוא רחוק.

היום בהחלט היה יום מעניין .

קמתי ב 6:30 ומצאתי גופייה חדשה מחכה לי בארון ,

אני אוהבת כשאמא מפתיעה אותי ככה, זה עושה יום טוב .

הלכתי לבית הספר - שיעור התעמלות שעה ראשונה .

רצנו ועשינו כפיפות בטן ושכיבות שמיכה , ואז ציפו מאיתנו שנשחק כדורעף במגש בלי רשת ,

ישבנו ולא עשינו כלום .

שעה שנייה - אני ונני חטפנו כריז רציני על הסטודנטים המזופתים .

באמת שהם עולים לי על העצבים , אני אקנה להם משחת שיניים מכספי אם זה יקר כ''כ בשבילם .

ואז הייתה הפסקה ,

מישהו ריסס תרסיס פלפל בכיתה שלנו.

ברחתי משם. [ אתם זוכרים מה קרה לי בפעם האחרונה שבה הייתי ליד אחד מאותם נשקי הגנה עצמית .. ]

ואז מישהו אחר חטף את התרסיס וריסס אותו באיזו כיתה אחרת ובמסדרון .

כל השכבה וכל הבצפר שלנו השתעלו כמו אנשים חולים , אמרו לי שהפלפל הגיע עד לרחבה של חדר המורים .

אז פינו אותנו החוצה .

הרגשתי ממש רע , השתעלתי את נשמתי וכמעט הקאתי .

זה היה נורא מצחיק ,אני סתם מזועזעת אז הכתיבה שלי יוצאת דיכאונית .

ציטוטים :

חבוב: "פתאום אנשים מסביבי התחילו להשתעל, אז חשבתי 'וואלה, חולים' ואז השתעלתי בעצמי!!!"

אבישי: "אכלתי סנדוויץ' ואז השתעלתי כי נחנקתי ממנו, ופשוט לא הצלחתי להספיק להשתעל!"

ו.. ציטוט שממש הצחיק אותי. אבל זו בדיחה שחורה, אז רגישים - לא לקרוא:

אבישי: "אתם יודעים, זה דיי אירוני! היום מרססים אותנו ככה בגז, ומחר יום השואה."

שונאת לשכוח דברים ,הוא אמר את זה יותר מצחיק .

ב 12 יצאתי מבצפר והלכתי אל ללו. סוף סוף ראיתי אלמה פיראטה!

הבנאדם [ שריסס ] עושה לנו חיים מעניינים , רק שלשום הוא התלבש כמו בחורה .

דיי חשפתי אותו אהה?

אני אערוך ואמחק את זה מתישהו .

אז מה למדנו היום ?

גז מדמיע חמור יותר מתרסיס פלפל,

אסי ונתנאל מעשנים ,

לפלאפון שלי יש סוללה חלשה,

ואני כמעט בטוחה שליד"ה תיהיה בעיתון שוב .

י"א או י"ב עם החמור , ועכשיו ט' עם תרסיס פלפל .

אני אוהבת את הבצפר הזה .

מזכיר לי שביתה ו' או ה' , אלון הביא מסריחולי לבצפר וריסס במסדרונות ,

המנהלת ממש התעצבנה על כולם כי בדיוק באו אנשים לבקר את בית הספר והם התרשמו לרעה מהריח .

איזה צחוקים .

ממ .. מה עוד ?

שוב הייתי בצער בעליי חיים , יש לי כבר שתי חתימות!

מחר יום השואה ,

וביום שישי יש שנה לאיתן .

אז המשך שבוע טוב לכולם .

טיול של"ח יום ראשון - ווהו !

גברת ספארו ,

שחושבת שכבר חוותה את כל הנשקי הגנה האפשריים , ו , עדיין משתעלת !

הו הא, הזנחה OO

מצטערת, בקושי הייתי בבית מאז שהחופש הזה התחיל .

אז .. ליל הסדר?

חגגנו עם חברים, כמו שאנחנו עושים בכל שנה, רק שהפעם לא חגגנו בפטאל, חגגנו בבית.

פסח ראשון מזה.. 6 שנים בערך, שבו חגגנו ליל סדר בבית.

"חגגנו" בבית של חברים. אין שם אף אחד בגיל שלי אז שתיתי הרבה יין.

היה מצחיק.

הסיבות שבגללן אני שונאת את החג הדפוק הזה:

1. אי אפשר לאכול בו לחם.

2. אני שונאת מצות.

3. נותנים לנו שיעורי בית לחופש של שבועיים כשבעצם יש לנו חופש של שבוע.

4. גם לאחים שלי יש חופש.

5. צריך לסדר את החדר.

ובכללי, זה פשוט חג אידיוטי!

אם כבר צום - אז צום מלא! מי צריך מצות???

בכל מקרה, שורדים.

* קטע אישי , אתם יכולים לדלג *

אני זוכרת שלפניי שנתיים או שלוש , ישנו באכסנייה של מצדה כי אמא רצתה לעלות את שביל הנחש ולראות משם את הזריחה .

אז גם חגגנו שם את ליל הסדר .

בחדר אוכל ישב זוג והם היו לבד. אמא חשבה שזה בטח ממש עצוב לחגוג לבד את ליל הסדר והיא שאלה אותם אם הם רוצים להצטרף אלינו , הם הטצרפו לשולחן שלנו ואז הצטרפו גם כמה זקנות , וקראנו איתם את ההגדה בלי להכיר אותם בכלל . היה כיף.

* ו .. זהו .. *

הייתי באורקולי או מה שזה לא היה עם רוני .

כמעט הלכתי למשחק של הפועל אבל - לא .

המצלמה הייתה אצל אמא ולא היה לה מושג איך להדליק את הפלאש אז התמונות לא טובות.

חבל, היה מגניב!

פתחתי פייסבוק.

אני יודעת מה אמרתי על זה, אני מרגישה כמו הילדים המגעילים האלה בגן שאומרים לא לעלות על מתקן כלשהו ואז עולים עליו בעצמם.

לא פתחתי כי אני רוצה פייסבוק, באמת שלא!

סיוון העלתה תמונות שלי לפייסבוק שלה והייתי חייבת לראות אותם.

מה שעצוב זה שיש לי, כמה, 99 בלוגים ?

אף פעם לא העלתי תמונה שלי לאינטרנט, והיא עשתה את זה כאילו כלום .

אז בלי קשר , האתר עשוי מצויין, באמת שהרעיון ממש טוב וממש קל למצוא שם אנשים,

אבל - זה מטומטם .

גברת ספארו ,

שרק רוצה לישון !!!!

ו .. יש לי בקשה לאלה שלא מכירים אותי ונחשבים כקוראים קבועים בבלוג ,

ממש מעניין אותי לדעת איך אני מצטיירת אצלכם !

תתעלמו מזה ששמתי וונאבי קרירטורה שלי שציירתי בפוטושופ ,

אני ממש רוצה לדעת איך אתם חושבים שאני נראת .

המשך חג שמח לכולם ,

שבוע טוב

עריכה 24.4 18:53

עכשיו חזרתי מהעיר ,

היה ממש כיף וקניתי ב " ההוא עם החולצות " את

 
 - חלמתי על החולצה הזאת . ראיתי את עצמי לובשת אותה בסיור של"ח של יום ראשון . ראיתם ?? מידה 18 !!!!! DD:

היו שם דברים ממש מגניבים ,

זאקא - קולקטינג פיפול , סופר ג'יזס קרייסט , חיפושית , גורילאז , ספרות זולה , טייק מיי אדוויס - איי וואנט יוז איט אניוואי , ופאקינג חולצה מ FIGHT CLUB !!!!!

אבל אמא לא הייתה מרשה לי ללבוש אותם .

ארררררג

הייתי בחדר מיון ביום שני .

לא אני עצמי , אני בסדר עד כמה שאני יודעת , אבל אבא היה ממש אלרגי והוא היה צריך זריקה .

היה הרבה דם , לא רק שלו , והיו הרבה זקנים על אלונקות .

מצמרר .

בחדר ההמתנה הייתה משודרת טלנובלה ספרדית , והאנשים שחיכו פשוט לא יכלו להסתכל על זה .

הם הזעיקו את האחיות להחליף תחנה ולכבות כל הזמן , עד כמה שהם היו חולים , הם פשוט נאבקו בטלנובלה .

עצוב לי על דן שמיר . ממש אהבתי אותו .

לעזאזל .

מצאתי שיר אלרגיות חדש ! :

http://www.youtube.com/watch?v=jVmzCuE8Z58

Put Your Head on My Shoulder,
Hold me in your arms, Ba-By
Squeeze me oh so tight ,
Show me

that you love me too.

Put your lips next to mine, dear,
Won't you kiss me once, BaBy?
Just a kiss goodnight,
Maybe

you and I will fall in love.

People say that love is a game
A game you just can't win.
If there's a way, I'll find it someday,
And then this fool will rush in,

וההמשך שגוי . אבל עדיין ,

אין כמוהו .

אז הלכתי עם ללה למחוייבות אישית שלה , צער בעליי חיים .

הגענו למבנה שהצטייר בדמיוני כמו בסרט ;

ביניין גדול ונקי עם רצפות שעליהן עיטורים של כפות רגליים קטנות ,

טורים גדולים של כלובים בהם ישנים חתולים בשלווה ,

כניסה מרווחת וספות גדולות בצבע בורדו ,

ומאחור , טה דם - מדשאה אין סופית בה מתרוצצים מאות גורים מקסימים שבא לך למחוץ אותם בחיבוק דוב .

אבל - לא .

היה שם כלב אחד שילל בצורה קורעת לב . הוא היה רזה קטן ומסכן , היו לו עיניים גדולות ועצובות , והרגליים שלו רעדו . תמר אמרה שהוא עבר ניתוח .

היא ביקשה שנוציא אותו לסיבוב קצר , שימתח עצמות וכולי ,

הצאנו את היצור המסכן לטיול , הילה אפילו נשאה אותו במדרגות כדי שלא יצטרך לאמץ את רגליו חלילה ,

ואיך שהיא הורידה אותו לקרערע , הטמבל לקח פיקוד , זקף זנב , והתחיל לגרור אותנו לקניון הדר .

בדרך חזרה כבר התעייפנו , היה חם והלכנו לאט .

בעודנו צועדים , הוא פתאום נדבק לעץ בצורה פתאומית , הרצועה נמתחה וחסמה להילה את הדרך והיא צעקה לו " זוז כבר, שמוק! "

ומכאן שמו . נו , לפחות היא אמרה לו ולא לה .

היה ממש כיף .

עדיף בהרבה מללמד ילדים חשבון .

תזכורת לעצמי - לשאול את שרי אם מותר לעשות שתי התחייבויות במקביל .

כריז . אני ממש עצבנית כרגע .

פסח , יו הו הו . * פעמונים *

שונאת את פסח .

שונאת מצות .

הסיבה היחידה שבגללה אפשר לאהוב את החג הזה זה החופש , ואין חופש .

אבא קנה LZ7 . פנאסוניק LZ7 .

רוצה גם .

גברת ספארו שהולכת לעשות שיעורים בג''ג .

אני קונה אמפיי 4 אחרי פסח .

* אני בנאדם זבל . אני באמת לא מאמינה שאני מעדכנת בתאריך הזה , זה עידכון מטיוטה *

אתמול היה לי חרא יום .

המפלצת העירה אותי מוקדם בבוקר ואמרה : " ירדנה , נחשי איזה יום היום "

ואני , מתוך שינה , שאלתי : " ג'יזס הגיע ? "

היא אמרה " לא " והתחילה לקפוץ לי על המיטה .

התעוררתי בעצבים וראיתי שרק שש וחצי , אבל לא היה לי כוח לחזור לישון אז התחלתי להתארגן .

כשסיימתי להתארגן והלכתי לשתות את הקפה שלי במטבח , היצורים קפצו על הספה ושרו ספק שירה ספק צעקה - " ירדן לומדת ואנחנו בחופש !1 "

אז עשיתי לעצמי קפה שחור [ בלי לשים לב ] ונשרפה לי הלשון .

7:45 , יצאתי מהבית .

הגעתי ב8 לבצפר , [ 10 דקות איחור ] ואז הסתבר לי שמתחילים ברבע ל 10 . [ התבטל של"ח כי הזונות יצאו לחופש >< ]

יותר מאוחר באותו היום [ " קצת " יותר מאוחר .. ] , רצנו 1500 .

סוף סוף , אחרי חודשים של אימונים [ אני מגזימה , שבוע ] זה מאחוריי .

רצתי עם אלרגיות , שעה שמינית ולא אכלתי כלום , בנעליים שהן לא שלי [ טנקיו יאלדה ! ] וכאב בעצם [ שהמורה אמרה שיכול להיות רציני ! ]

אבל , סוס , עשיתי 8 דקות ו 44 שניות !!!!!!!!!! [ שזה - 84 בצין הסופי , אם אני זוכרת נכון !! ]

היה ממש קשה .. עברתי להליכה לקראת הסוף כי חשבתי שיש עוד סיבוב ולא שמתי ספרינט , ואז היא אמרה לי " ירדן , 8:44 " וזה ממש עיצבן אותי , כי יכולתי לרוץ יותר מהר אבל העדפתי לשמור כוחות לסיבוב שלא קיים .

בשנה שעבה עשיתי 12 דקות וקצת בהליכה , כפיים XD

כשסיימנו את הריצה וכבר הייתי בחצי הדרך הביתה , נזכרתי ששכחתי את האמפיי באיצטדיון .

אז אספתי את חלקי גופי וחזרתי לאחור , נשבר לי המסך . לא נשבר ממש , נו פאניק , יש שריטה ממש גדולה . אני קונה חדש .

הגעתי לבצפר [ או שזה היה לפניי ? ] בכל מקרה , אני ואביב רצינו ללכת למשחק של הפועל ,

אבל אמא המגעילה אמרה : " בת"א ? אני לא מבינה למה את צריכה לנסוע עד לשם בשביל לראות אותם מפסידים "

ארררררג !!!!!!!! הכי עצוב זה שהיא בעצמה אוהדת הפועל !

היה משחק מעצבן !!!

אז חזרתי עם גידי הביתה כי התבטל לו צרפתית , הוא אמר שאם אני אסע איתו לת"א אני אהפוך את הטיול לטיול בנות . ממש נפגעתי .

אז הרבצתי לו [ תזכורת : הבנאדם רץ 2000 מטר לפניי שנייה ] והוא אמר : " ירדן , קודם כאב לי אחושיליג , ועכשיו כואב לי אחושרמוטה "

היה ממש מצחיק .

והיום -

לבשתי חולצה עם האלפאבת [ אואיךשלאכותביםאתזה ] הבולגרי שאבא קנה לי מבולגריה [ מתחברת למקורות , אה .. ]

כל בנאדם שני אמר לי שהחולצה ממש יפה , גם ברחוב !

למרות שהיו כמה שחשבו שזה כתוב ברוסית , אבל זה לא !!! זה בבלוגרית ! אני אומרת לכם !!! אז יש להם אותם אותיות , ביג דיל ! גט אוור איט !

אנשים לחצו לי על הציצי ואמרו : " וואה , זאת אות מאגניבה !!! "

אבל היי - קיבלתי 84 באלגברה !! אז .. חיים עם זה .

החלפתי עגילים לעגילים שאבא קנה לי ליומולדת , ו .. אני קונה את הדיסק של מטאפיקס !

שבוע טוב כולם ,

טיול של"ח הבא בים D::::::::

[ חרוז , איזו שנונה אני היום ]

גברת ספארו ,

שהשרירים שלה תפוסי - עד .

אני אלרגית למזג האוויר הזה .

אלרגית אלרגית אלרגית .

אדוה שאלה אותי : " את אלרגית , נכון ? "

אז שאלתי אותה " איך ידעת ? " והיא ענתה : " יש לך פרצוף מסטול . "

אז כן , אני לא - מי - יודע - מה במיטבי כרגע ,

כאבי ראש נוראיים , אפצ'ים , מגרד לי בעיניים ועד כמה שזה נשמע מוזר - כואבות לי האוזניים !!!

אני בקושי מחזיקה את עצמי בבצפר ,

אני לא ממש בפוקוס, וכשצועקים עליי התירוץ הוא " אני אלרגית! "

אני מרגישה ממש רע והחלק הכי קשה הוא לקום בבוקר .

אני פשוט מותשת . אין לי כוח .

ועכשיו , במקום להתבכיין לכם על איך שאני לא יכולה יותר ,

חוויות ממוזיאון המדע :

ביום .. חמישי ,

הינו במוזיאון המדע עם המורה לפיזיקה . [ מהפוסט הקודם , כן . ]

היה לנו מדריך שלא שמע על מכונת גילוח , והיה לו קול כבד .

הקפצנו כדורים ויש הסבר הגיוני לסיבה שהם קופצים גבוה , ראינו מנורות , ואחרי שעה ומשהו של חפירה נתנו לנו רבע שעה חופשית .

אני ויאלדה עשינו סניק אאוט לחלקה [ חלקה ? ] של איינשטן .

איזה חדר מפחיד .

היו שם נשימות , אז ברחנו .

ואז חזרנו , והיה איזה מד חיים כזה מהאנטומיה של גריי,

אז ברחנו שוב ועלינו בחזרה , התעמקנו קצת וראינו מסך שהראה שניות .

היה מעניין .

אתמול הייתה לנו פגישה עם תזונתאית / דייטאנאית / מומחית למזון בבצפר .

יום לפניי בערב הייתה פגישה להורים ,

הכנתי את עצמי לרגע שבו אמא תחזור הביתה ותרצה לי מחדש על כמה שאני רזה ושזה לא בסדר והכל , ושירקות ופירות זה חשוב ובריא וכל החרטא .

וזה ממש הוריד לי את המצברוח . לא קשור שאני חצי לא כאן [ אלרגיות ] , זה פשוט ממש דיכא אותי .

ביום שבו נפגשנו עם התזונתאית - התאכזבתי . היא חפרה לנו 45 דקות על כמה שזה לא בריא לאכול שוקולד וקפה ובכללי, קפאין .

המטרה של הפגישות איתה היא שנבין יותר על אנורקסיה , קפה ושוקולד לא תצליחי להרחיק מאיתנו גם אם באמת תרצי !

בקיצור , היה מיותר , ההורוסקופ שלי מדבר שטויות , ומגרד לי כל הגוף .

ו , אני כועסת על אמא כי היא החליטה שיהיה נורא מצחיק למתוח את 1 באפריל עד ה 7 באפריל ולהגיד לי שזה יום שבת .

* אם נשמעתי עצבנית - זאת לא אני , זה האלרגיות .

איי לאב יו אול

גברת ספארו , שהולכת לשתות עכשיו קפה בשביל לעשות דווקא .

בלעתי כדור .