כשהכרתי אותו הייתי בטוחה ששום דבר לא יצא מזה....הרי הבטחתי לעצמי שלא משנה מה אני בחיים לא התאהב ,שאני לא אסבול עוד הפעם בגלל בנים,שזה סתם בזבוז זמן!
אבל התברר שטעיתי,וטעיתי בגדול..
אמא שלי החליטה להפתיע אותי ולהוציא אותי מהשיעמום של החופש ע"י נסיעה לים בערב.. כשגיליתי שאני נוסעת איתה לבד בלי אבא שלי ואחותי ועוד לא במכונית שלנו הייתי בטוחה שאני הולכת להרוג אותה...אמא שלי התחברה עם אמא שלו והתברר שהיא זאת שהציעה לקחת אותנו איתם..... כ"כ שנאתי את אמא שלי שהיא מתערבת לי בחיים החברתיים,כי אחרי שאמרתי לה שאני מעדיפה להישאר בבית היא אמרה "לא יקרה איתך כלום,אני רק רוצה שיהיה לך ידיד נורמאלי..לא כמו הנרקומנים שאת מתחברת אליהם"...
אז נסעתי איתם.....כרגיל הנסיעה לשם הייתה מאוד מפודחת כי כל הדרך לשם נסענו בסיבובים ויצא שנפלתי עליו כמה פעמים...
אחרי שהוא עשה את הצעד הראשון והתחלנו לדבר הגיעה פתאום אחת החברות שלי מהיסודי, היא צצה לה משום מקום ועוד זיהתה אותי....אז אפשר להגיד שהיא דיי הוציאה אותי מהשיחה שלנו.....אחרי שעה וחצי של דיבורים שברובם לא הייתי קשורה הוא בא ברעיון של "בואו נילך לים"..אוקיי ים אף-פעם לא מזיק לי, במיוחד עם האסטמה שלי ולמרות שאני לא ניכנסתי לים (היה עליי מיכנס מהמם שלא רציתי ללכלך במי-הים המלוחים האלה) יצא לי לחשוב עלינו...לדמיין איך זה יהיה..אם שווה לתת לזה סיכוי...
כרגיל יוצא שאני סתומה בשכל כי שאלתי אותו "אם הוא רוצה להמשיך את הקשר" והוא עם המוח הגברי שלו הבין שאני מציעה לו חברות...
הבנתי שכרגיל אני לא מספיק שווה בשבילו...לא בשבילו ולא בשביל אף בן....אז הוא הבטיח לי שאני והוא נהיה ידידי נפש כי הקשר מתקדם מהר מדיי והוא פוחד לפגוע בי...
מה שגיליתי עליו אחרי כל השיחות נפש שלנו לא עשה לי טוב בגרוש.........
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: