בֵּין הַחַיִּים לְמָוֶת.

אז כן, החלטתי לחזור לפה לא כי משעמם לי (תופתעו)

ולא כי יש לי מה לספר (כי אף פעם אין)

סתם כי בא לי לכתוב קצת , ולפתוח את המוח בימים המשעממים האלה.

אז לכתוב משהו , אין לי .

ואני גם לא חושבת שאי פעם יהיה לי לחיות בפח זבל זה יותר מעניין מלחיות בבית שלי.

היום שלי מתחיל ככה :

אני קמה בסביבות 8 וסוגרת את החלון כי כל השמש נכנסת ומחממת לי את החדר ואת המיטה עד

שאני מרגישה שאני כבר חיה בסאונה ועוד קצת אני צריכה לצאת ממנה ולקחת את המקלחת הקרה שלי

בשביל להתרענן.

ממשיכה לישון עד בערך סביבות 12 (וזה קורה אם סבתא שלי לא מתקשרת אליי בשביל לשאול אותי

אם אמא התקשרה, ואם לא ניהיה לי חם ואני מזיעה וקמה ומדליקה מזגן אבל אז כמובן אני כבר לא מצליחה לישון).

קמה, הולכת למחשב בודקת מה חדש ביוטיוב, בפייסבוק ובמיספייס, בודקת אימייל , בנתיים המסנג'ר מתחבר

ותמיד יש את הילד המשועמם הזה ששולח לי הודעות חופרות ואני לא עונה.

אני הולכת לאכול ארוחת בוקר בזמן של ארוחת צהריים. (הארוחת בוקר שלי נעה בין השעות 1 וחצי ל2).

בדרך כלל אני אוכלת קורנפלקס עם חלב , הקורנפלקס שאני אוכלת הוא כריות מצופות שוקולד.(אם טעיתם לרגע

אז כן זה טעים).

בדיווק עכשיו גילית שג'ייסון גנינו הולט הומו ואני קצת בשוק אבל לא משנה נמשיך בפוסט החסר תועלת הזה.

לאחר מכן אני הולכת למחשב עושה את שיעורי הבית שלי במתמטיקה שיש לי תחושה קלילה בבטן שאני לא אגמור עד ה31

לספטמבר, ויערפו את ראשי.

לאחר מכן אני רואה טלויזיה לרוב ניקולודיאון כי יש שמה את התוכניות הכי נורמליות אבל ראיתי את כל הפרקים שלהן.

ואני שומעת מוזיקה ופשוט בוהה בתקרה ,

אוחחח שגרה.