אני לא יודעת מה יקרה בעוד שבועיים, אני לא יודעת אם תסכים לדבר איתה אני לא יודעת אם את תפסיקי להציק לי ובטח שאני לא יודעת אם תקני לי מתנה ליומולדת כי אני "אימו" והחברות שלי הטו אותי לצד אחר נכון? אבל בנתיים אני לא זאת שירדה מ5יחידות ל4 יחידות, ואני לא זאת שלמדה כל החופש בשביל לעשות מבחן ששתינו יודעות שאת לא תצליחי לעבור אותו, אז עד שלא תתחילי להיות אמיתי אין לך בכלל על מה לדבר איתי, את זורמת עם כולם אין לך לאן ללכת איתי את מעיזה ואת אומרת" וואלה כן אני אצא עליה" אבל כשמגיע הרגע האמיתי את פשוט קופאת במקום ומגמגמת, ומסתכלת עליי, ומסכימה עם כל מילה שהזקנה אומרת, אז מה אני מסיקה מזה? שוואלה כן את פחדנית ואת לא מי שאת בבאמת כי אם את היית מיש את באמת לא היית מתלבשת איך שאת מתלבשת עכשיו, לא היית עושה את מה שאת עושה עכשיו, והחבר שלך לא היה החבר שיש לך עכשיו.
אני לא יודעת איך היא תגיב כשאני אגיד לה שאני לא ממשיכה שנה הבאה, כי היו לה כל כך הרבה ציפיות לגביי ואני כבר ממש מפוחדת מכל העניין הזה.
עוד מעט מתקרבת שנת הלימודים החדשה אבל אני לא בלחץ מכיתה ט' , אני בלחץ מאיך להגיד לה שאני לא ממשיכה שנה הבאה, בכללי התוכנית הייתה שאבא שלי יתקשר אליה ויגיד לה, אבל הוא פחדן כמו כל שאר המשפחה שלי אז עכשיו אני צריכה להתמודד עם זה, עם אחד הרגעים הכי קשים ומתוסבכים בחיים שלי, ואני ממש לא רוצה להתמודד עם זה אניי לא רוצה להיות האמיצה כי שנה מאוד קשה עומדת לפני במרק של שבועיים וחצי ואני לא מוכנה אפילו בחצי טיפה, ונמאס לי כבר אני רק רוצה להתחיל את החופש מההתחלה הייתי משנה בו כל כך הרבה דברים.
והתוספות ממיס קימוטה עוד אפילו לא בדרך, אני מקווה שנשאר לה את מה שאני רוצה להזמין.
אניהוא, אני לא רוצה שהחופש הזה ייגמר, וזה דבר שהוא מאוד לא טיפוסי לי בדרך כלל כל שנה בזמן הזה אני רק מקווה שהוא כבר ייגמר, וכל הזמן יש לי חלומות , יותר נכון סיוטים שכל כך רע לי שם ואת עד כדי כך שונאת אותי שאת עושה לי פשוט דברים רעים, ואני פשוט שונאת אותך אני מתחרטת על השנייה שהכרתי אותך בכלל, הלוואי שלא היינו מתחילות לדבר,
מתחת לעטיפה של הילדה החיננית והחמדה הזאת את פשוט זבל,שטן,פרוצה ועוד הרבה דברים.
אני לא רוצה שהשנה הזאת תתחיל,למרות שאני מחכה להפגש עם לא מעט אנשים שלא ראיתי כבר חודשיים, אבל אני יכולה להתאפק עוד חודש.
בקיצור אני לא רוצה שהשנה תתחיל.
