בֵּין הַחַיִּים לְמָוֶת.

כמו שכבר כתבתי בפוסט הקודם נסעתי לי מחוץ לעיר למקום אחר,

שיש בו ים ומקום נחמד להתאכסן, יש בו קניון ומסעדה מול הים, מקום נחמד , גרים בו בעיקר אנשים טחונים בכסף שיש להם בית שפונה לים, שרק לרכוש את האדמה של הבית הזה, בלי אפילו לבנות אותו עולה 3,000,0000$ , ובטח שלבנות אותו עולה עוד סכום כזה בערך.

ועכישו ברצינות - מאיפה אנשים משיגים את כל הכסף הזה? זה לא סכום כסף פעוט זה באמת הרבה זה כמו גאידמק , אם לי אישית היה את כל הכסף הזה הייתי מתחפפת לאמריקה בונה לי שם בית מול הים, אז למה בישראל ? (טיפשי).

היום הראשון שהייתי שם היה יום רביעי, הגענו ביום רביעי לשם בסביבות 4, או 3 בערך אני כבר לא זוכרת וישר הלכנו לפרוק את המזוודות ואז נסענו משם לקניון לאכול , אכלנו אוכל סיני ב "צ'יינה טאון" פשוט מדהים האוכל שם כל כך ממכר , התאהבתי.

לאחר הארוחה עשינו סיבוב בקניון בניסיון קלוש למצוא את המשקפיים שאני רוצה לקנות, אבל למה שיהיו אותם? יש שם רק משקפיים של פימבואוס. [פרחות].

אז וויתרנו על הרעיון ונסענו חזרה לבקתה שלנו החלפנו בגדים והלכנו לים, זאת הפעם הראושנה שהייתי בים אחרי שנה כי להרים את אבא שלי מהמיטה שלו לארגן תדברים ולנסוע יום שבת אחד לים זאת משימה צבאית וחשאית שמסובך לעשות,

אז היה בים ממש כיף ביום הראשון היו גלים מגניבים, והיינו בים בערך איזה רבע שעה כי שוב אבא שלי רצה לצאת, אז יצאנו.

והלכנו לבקתה אכלנו ארוחת ערב של סלט וחביתה ואני כל שנייה ברחתי לחדר בגלל שהיו מלא מלא מלא חומנים בגינה, (חומנים= חיה קטנה ומגעילה דמוית חיפושית], וזה קצת הקשה עליי לאכול את האוכל בצורה נורמלית.

ואחרי זה פשוט השתעממתי קשות האייפון שלי לא תפס את האינטרנט במקום כי צריך סיסמה, אז פשוט הקשבתי למוזיקה ובחנתי מחדש את 521 התמונות שהכנסתי לשם, וזה לקח לךי בערך שעה וזה היה די מהנה.

גיליתי שיש לי באייפון שיר הודי, בהתחלה הייתי בשוק וסתם התחלתי לשמוע קוראים לו "chori pe chori" ישר התחלתי לצחוק בכמויות אדירות כי השיר הזה פשוט קורע, שיר דפוק הזמרת לא יודעת לשיר בשיט, והזמר הוא כמו ג'יי הו ! [ מהקליפ של פוסיקט דולז] אבל אחר כך פשוט כבר המשכתי לחרוש על השיר הזה והגעתי למצב שאני יודעת את כל המילים שלו כבר למרות שעליי להודות שאני לא מבינה אפילו אחת מהמילים .

היום השני- אבא שלי העיר אותי ב8 וחצי פאקינג 8 וחצי ! ואז הלכתי לעשות יוגה שתרגיע אותי קצת מכל הלחץ הזה, והתארגנו והלכנו לים, היו שם פשוט כל כך הרבה בנים עם ריבועים שלא חשבתי על שום דבר אחר חוץ מזה זה כאילו שאב אותי לתוך הבטן מלאת המלבנים ריבועים שלהם זה אשכרה מייקל לואיסים בני 14.

היינו בים אני מניחה בערך בסביבות השעתיים, והלכנו לבקתה שהתאכסנו בה, התקלחנו ( כי אם אני נשארתת עם חול על הגוף שלי יותר מ5 דקות אני מתחילה להתעצבן ולשבור דברים אז להתקלח זה הכרחי.

השנה הבקתה הייתה פשוט מגעילה ברמות של ברמות, היו שם נמלים קטנות בכל מקום וכל הזמן אבא שלי ריסס את זה והיה ריח מסריח וזה היה פשוט נורא ! אני חושבת שאפילו על המיטה שישנתי בה היו נמלים. (דוחה!)

הלכנו לקניון לאכול ארוחת צהריים ושוב אכלתי בצ'ינה טאון ! (אוחחחח ממכר).

עשינו סיבוב בחנויות בחוץ ונכנסו לגולף (GOLF) ואני צריכה תיק לבית הספר ליום הראשון כי ביום הראשוןן מן הסתם אני לא אבוא עם ג'אנספורט. אז קנינו לי תיק כתום זוהר יפה ומושך את העין, ואני פשוט חולה על צבעים זועקים כמו כתום,ירוק, צהוב, אדום, תכלת וכל אלה זה כמו ריינבואו כזה ואני פשוט מתה על כל אחד ואחד מהצבעים האלה.

חזרנו לבקתה והתאגנו והלכנו לים שוב, היה בסדר קצת קריר אבל נחמד באנו לבקתה התקלחנו, ואחרי זה כבר הלכנו למסעדה על החוף, מסעדת דגים מדהימה, כאילו אם אתה בא למסעדה לא רעב אתה מריח את הריח שיש שם ופשוט בא לך לטרוף פילים. אז אני ואמא שלי הזמנו שרימפס וקלמרי אני כבר לא זוכרת מה הזמנו, וזה היה פשוט גן עדן. ולקינוח הזמנתי עוגת מוס שוקולד חם שאין דברים כאלה.

היום השלישי היום השלישי היה אותו הדבר כמוה יום השני, רק שפשוט היינו שוב בקניון והפעם קנינו לי לחדר פח צהוב מדהים, והקירות שלי בחדר הם ורודים אז צהוב וורוד לפי דעתי משתלב יפה בתור, "תות בננה" .

היום הרביעי והאחרון בדיוק אותו דבר כמו יום2 ו3 ,אבל פה מיהרנו לעשות את הדברים יותר מהר והייתי בים שעה שלמה ואז יצאתי לבערך 15-10 דקות ואז נכנסתי שוב לשעה שלמה, אני לא יודעת איך לא התקררתץי או ניהייתי חולה , אבל כנראה שמרוב כמות הפיפי שיש בים הזה מד החום שלו עלה. הלכנו לאכול צהריים במסעדה שליד הים אכלנו אותו דבר וסוף סוף הצלחתי להתחבר לאינטרנט ולא היה הרבה חדש.

סיכום חוויה - היה נחמד בסופו של דבר חוץ מכמויות החול שיש בים התיכון, והנמלים בבקתה.

* לג'פרי סטאר יש שיר חדש *אהאעאאהאהאעאהאעאעאה*