בֵּין הַחַיִּים לְמָוֶת.

קמה בבוקר, חלום רע חלמתי ובחלום אני בוכה, הרגשתי דמעות על עיניי, קמתי, ומסתבר שבכיתי גם במציאות.

נגבתי את עיניי ניגשתי לחדר האמבטיה ורחצתי פניי, חזרתי לחדר ובהיתי בשממה , בהיתי בבית של השכנים הארורים שגרים ממולי, הרחתי את ריח הורדים שניצבים ממש מתחת לחלוני בגינה . הם גדלו הרבה מהשנה האחרונה ואני חשבתי שהם פשוט ינבלו.

יצאתי החוצה והתיישבתי על הנדנדה, הרבה מחשבות הציפו אותי, אמרו לי שאני צריכה ללכת ולהתחיל ללמוד למבחן מחר.

המחשבות האחרות אמרו לי בכלל ללכת לשחק עם הכלבה שלי, האחרות אמרו לי ללכת למחשב, והאחרות שבכלל לא היו קשורות אמרו לי ללכת לאכול.

הבאתי כוס מים מהמטבח לחדר, הנחתי אותה על השולחן פתחתי מחברת ואת כל הסיכומים והתשובות לשאלות שערכתי, הנחתי אותם על השולחן, והתחלתי לקרוא ולשנן את הכלללים.

הראש שלי לא היה בהיסטוריה, ברפורמציה או בליברליזם, הכללים היו כ"כ ארוכים ומייגעים כללים שאני צריכה לזכור בעל פה עד מחר, עיניי נעצמו אבל הערתי את עצמי, בדיוק כשרציתי לקחת לגימה מהמים שהיו על שולחני, הם נשפכו על כל הדפים, ועל כל המחברות שהיו על השולחן באותו רגע.

ניחמתי את עצמי בעובדה שזה לפחות היה בחדר שלי ולא היה שום מכשיר חשמלי לידי.

הכל נרטב, כל הסיכומים שערכתי ולקח לזה לפחות שעה אחת להתייבש. חזרתי ללמוד, ולשנן ולכתוב , ולזכור את תולדות חייו של גלילאו גליליי, ולחפש פירושים של רפורמציה, וליברליזם ולאומיות ולחפש במחברות תשובות לשאלות מה מהפכני במהפכה המדעית , ועל תקופת הרנסנס.

כל כך הרבה חומר הציף אותי. אבל לא. אסור לי להיכנע אני חייבת להמשיך ללמוד ומתוך האין לי כוח. ככה אחי אומר הוא לא היה מקבל 94 במכניקה ו-84 בתכנות אם הוא לא היה עושה שום דבר.

אחי הוא באמת דוגמה למופת הוא הבן אדם שהכי מבין אותי והכי אוהב אותי מכל המשפחה, אנחנו הכי קשורים אחד לשני והכי מבינים אחד את השני ביחד.

הוא אמר שהוא רוצה לעבור לגור בבריטניה , שיכנעתי אותו להביא לי דיסקים של ברינג מי ואסקייפ משם.

ועכשיו אני מאושרת.

אבל צריכה לחזור ללמוד אם אני לא רוצה להיכשל, תאחלו לי בהצלחה ?

תודה על התגובות בפוסט הקודם זה באמת ממש מחמם לי את הלב.

מרי .

שוב עיצוב חדש כמתאים לי, כל שבוע מעצבת מחדש, לא משלימה עם מה שכבר יש לה ומושכת עוד ועוד.

``מרי אנטואנט`` כפי שכבר שמתם לב ברשימות , ואם לא אז התבוננו הנא והנא ברשימות למעלה ומצאו בכותרת הראשונה,

לפי דעתי השם הנ"ל אכן מייצג אותי , "מרי אנטואנט" אישה בוגרת , שלא אכפת לה מכלום, מתנהגת איך שבא לה, לובשת שמלות מלכותיות, מייצגת את כס המלכות ונראית היא כמו נסיכה להפליא.

חבל שהורי לא הדביקו לי את השם הזה, למרות שחוששני לא הייתי משרתת אותו כיאות, הייתי עושה ממרי אנטואנט צחוק.

פעם צחקתי על השם של אחי (בוריס), והוא צחק על השם שלי, ברוב טיפשותי חשבתי לעצמי, שהשם שלי הוא שם יפה ונחמד (אלינור) , מה כבר יש לצחוק עליו? , אמרתי לו שהשם שלו נשמע כשם של רוסי מאפיונר , והוא אמר לי ששלי נשמע כמו של מרוקאית משכונת התקווה ששומעת אבי ביטר, לא לקחתי את זה ברצינות כמובן צחקתי יחד איתו על זה, אבל לאחר כמה דקות חשבתי על זה די ברצינות והופתעתי לגלות כי צדק.

אלינור``באמת נשמע כשם של פרחה משכונת התקווה ששומעת אבי ביטר.

חבל שלא קוראים לי באמת מרי אנטואנט.

לא יודעת איך בדיוק להתחיל את הפוסט מאחר שפוסט קודם נמחק באכזריות בדיוק מתי שסיימתי לכתוב ,

ורציתי להתבונן בפוסט ולראות מה יצא מהכתיבה הכשלונית שלי , ישראבלוג טיפש, השיפוץ "" הזה עשה לו רע,

אני אהבתי ועדיין אוהבת אותו ומעדיפה אותו איך שהוא היה קודם.

כיפור ;

בכיפור לא היה שום דבר מעניין, אני כהרגלי שברתי, יותר אני לא פותחת את המקרר מוציאה ממתקים כגון "כיף- כף" פסק זמן וכ'ו..

כי אחרת אני אשבור את הצום ככה כל שנה וזה לא טוב כי אני צריכה לצום.

בקיצור שברתי בערך ב- 13:30 - 14:00 , אבל אני עשיתי כמיטבי ובאמת הרגשתי שאם אני לא אוכל אני אתעלף,

אז לפי דעתי העיקר הכוונה - אלוהים יבין שלא יכולת לצום יותר והרי זה לא שרציתי לשבור ועשיתי את זה בכוונה, הגוף רצה,

והוא השתלט עליי.

לפני זה ביום הקודם אני טל רותם וספיר , הלכנו מרמות עד לגשר של בן גוריון, ולפסל, טוב אולי קצת פחות, אבל הלכנו את כל זה אולי המון פעמים, וכאבו לנו נורא הרגליים הרגשנו שאנחנו רוצות למות, וכל פעם עצרנו בבית הכי קרוב שהיה ונחנו שם מספר דקות.

אחרי זה, כשכבר ליוו אותי הביתה בסיביבות 11 , כי אבא שלי דרש ממני לחזור כבר, וגם אמא של ספיר , בקיצור הם ליוו אותי הביתה , ובפתאומיות רבה ומרובה ספיר נעצרה וההסתכלה לשמיים, כאילו מישהו מלמעלה שלח לה אות לעצור להסתכל לחשוב שנייה ולמשוך את מבטנו איתה לשמיים.

בסדר אני ורותם נעצרנו עמדנו והסתכלנו, בהתחלה זה נראה כמו סתם מן צורת חץ של כמה כוכבים, ושוב בפתאומיות רבה ומרובה זה התחיל לעשות פלאשים כמו במטוס כשהוא נוחת (נדמה לי) - וזה התקרב התרחק, זז מצד לצד, וככל שאתה מסתכל על זה יותר אתה רואה שזה מקבל גוון חום ירוק כחול כזה שלא דומה לשמיים בכלל.

וכאשר כדור הארץ זז, איתו גם הכוכבים והעננים זזים נכון ? אבל העב"ם ההוא שראינו הוא לא זז הוא נשאר במקום, וזה היה מחריד כולנו נבהלנו ואז ספיר הצביעה לשמיים כי רותם איבדה את זה בטעות ואז בן רגע ראינו כוכב נופל, התחלנו לצרוח כמו איזה חבורת משוגעות שצריכות ללכת דחוף לבית חולים לקבל זריקת הרגעה , בקיצור ראינו כוכב נפל נעמדנו ומהר מהר לפני שהוא התפרק באטמוספרה , ביקשנו משאלה, אני מקווה שהמשאלה שלי תתגשם אבל על זה אני אוכל לבשר לכם רק בסוף השנה, או אולי לפחות רק ברבע הראשון של התעודות. (כן זה קשור ללימודים, אני שטוחה אז מה ? ).

הראנו את זה לאבא שלי ואז הוא אמר לנו "זה עמוס 6" משהו ישראלי אני אישית הסתכלתי עליו במבט של "באמת ! ? " והוא התחיל לצחוק והבנתי שהוא סתם צוחק עלינו אבל אחרי זה הוא לא צחק ואמר שיכול להיות שזאת ספינת חלל או משהו אבל זה לא הגיוני שזוהי ספינת חלל כי זה למעלה התלכד עם הכוכבים, וזה נצנץ וזה היה מראה מחריד מפתיע ויפה שרואים רק פעם אחת בחיים ואני שמחה שאני וחברותיי ראינו את זה.

טוב אני חושבת שחפרתי פה חתיכת חפירה על יום כיפור לא ? בכל אופן נעזוב שנייה את יום כיפור בצד,

ונתחיל בזה שאני רושמת פה Wishlist לשישי-שבת יותר נכון לשבת כי שישי עומד להיגמר עוד מאט .

אתם יכולים לקרוא את זה אם ממש משעמם לכם אבל זה נועד בעיקרון לי, לזכור מה לעשות לפני שהכל מתבלגן לי בראש בתאי המוח הצפופים שלי.

Wishlist

 > לצבוע ציפורניים ולקשט אותם באומנות הסקא.

> לדבר עם בר ורותם היום בערב.

> ללכת לישון ב- 11 כשההורים יחזרו.

> להתחיל את עבודת ההגשה במתמטיקה.

> לארגן את החומר למבחנים במדעים ובהיסטוריה.

> לבקש מרותם שתשלח לי את הקישור להורדה של "Zumma" לא דמו.

> לסיים לקרוא עוד שני פרקים או אפילו יותר מהספרון באנגלית.

> לסיים את הפרק הראשון בספר שהשאלתי מהסיפרייה "סוף עונת הלימונים".

תם ונשלם.

טוב אני חושבת שזהו זה, ניפרד ובסטוח ניפגש פעם הבאה כי יש לי מן דחף חזק כזה,

לכתוב בבלוג פתאום וזה די טוב כי זה עובר מהר.

עד לפעם הבאה -

ערפדה עפה.

אנ מאוד מקווה שישראבלוג ישמור לי את הפוסט המושקע והארוך שעשיתי.

עשיתי פוסט ענק ופשוט שפכתי הכל על הכל.

אבל אני לא מסוגלת לכתוב עוד פעם כל כך הרבה כי תאמינו לי השקעתי

צום קל נתראה אחרי כיפור.

ותקשיבו לשיר הזה כי הוא פשוט מדהים.

כמו תמיד- שלכם ;

ערפדה עפה.