" אוף אני באמת לא יודעת מה לעשות כבר. זה מתחיל לשגע אותי כל הסיפור הזה בניהם..!!" הנה שוב התחילו הבעיות.. טוב אז אלו היו הצווחות של החברה הכי טובה שלי שירה. אני כבר התרגלתי.
ראיתי את המבטים של כל הבנות על איתי. אני החלפתי כמה מבטים עם שירה וחן לברר מי הבחור החתיך הזה ומאיפה הוא הגיע אלינו.
שתיהן סימנו לי כמובן שהן לא יודעות.
" היי .. מה נשמע מאמי ? "
:" בסדר.. מה ככה כבר לא אומרים שלום יותר.?"
:" חס וחסה לא ראיתי אותך.. " שיקרתי כמו תמיד.
:" בואנה הכונפה הזאת מדברת יותר מדי עם איתי.. לא מתאים לי "
" אויש נעמה מה את שמה עליה .. היא עדין רוצה את עידו .. "
" אני חושב שאתה צריך לדבר איתה אחי, חאלס עם האגו"
יניב ועידו דיברו באייסיקיו.
:" כן אבל מזה ייתן לי.. אני יודע שהיא לא בעניין, לגמרי לא בעניין.."
:" איך אתה כל כך בטוח אתה הורג אותי.. אתה לא יודע שום דבר עד שלא תדבר איתה."
היא הביטה בפנים המדהימות שלו.. בשפתיים שלו וידעה מה צריך לעשות
" זו הייתה טעות.. כל זה, פשוט טעות"
ועוד לפני שנתתי לו להגיב יצאתי מהחדר במהירות למטה
לאחר כמה דקות נשמעה דפיקה על הדלת, התרגשתי מעט ירדתי למיטה לפתוח את הדלת והוא נעמד שם, כל כך יפה, עשה לי זכרונות מהתקופה ( תקופה? יותר נכון שבוע שבועיים ) שהיינו ביחד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ספושית