סיפורי אהבה בהמשכים

אני:" אם היא תהיה ליד החולצה שלי על הרצפה" הוא חייך אליי חיוך שובב ומהר מאוד גם החולצה שלו עפה.

היינו בשלנו נהנים מכל ליטוף ומגע אחד של השני פתאום נפתחה הדלת..

פרק סוגר של הסיפור.

אמא שלי נעמדה בפתח הדלת, בחלומות בעצם בסיוטים הכי פרועים שלי לא הייתי מדמיינת את אמא שלי עומדת בקצה החדר שאני בלי חולצה וגבר שוכב מעליי.

הייתי חסרת מילים לא יכולתי להוציא הגה מהפה, וכנראה שגם היא לא. כי היא רק נעמדה שם אמא שלי, בלי תזוזה עדיין עם היד על הידית ובוהה בי ובאורן.

" שיר , תקומי תתלבשי ותרדי למטה אני רוצה לדבר איתך" היא אמרה בטון קר וחסר הבעה.

מיד לאחר מכן היא סגרה את הדלת אני עדיין ניסיתי לעקל את מה שהלך פה כרגע.

אורן מיד קם, " אני לא נכנס לבית שלך יותר פשוט לא."

אני:" יאו שיט שיט . אני לא מאמינה שזה קרה הרגע, אתה קולט מה קרה? אמא שלי ראתה הכל!!"

אורן:" פאק!! טוב יפה שלי לכי דברי איתה תסבירי לה שזה סתם היה לא משהו רציני " אורן היה לחוץ אפילו יותר ממני. הוא מיד התלבש לקח את הדברים שלו וירד למטה במהירות.

גם אני התלבשתי, כל רגע היה נורא מהשני. קלטתי מה אמא שלי ראתה... עדיין בקושי דיברתי על הדברים האלה עם אמא שלי וגם שדיברתי לא סיפרתי לה מה  אני עושה ולא עושה מה הולך איתי בכלל.

ופתאום היא ראתה הכל. התחשק לי שהאדמה תבלע אותי פשוט.

ירדתי למטה ממש בחשש. רק אמא הייתה ואבא היה בחדר שינה עם אחותי הקטנה.

התיישבתי על הספה, לא יכולתי להסתכל לה בעיניים...

אמא: :שיר..."

ליטל ישבה בחדרה מעבירה ערוצים בטלוויזיה לא היה שום דבר מעניין.

לפתע צלצל הטלפון , ראתה על הצג עידו שוב הבטן התכווצה שוב הפרפרים עלו היא עדיין אוהבת אותו.

למרבה ההפתעה של עידו הפעם היא ענתה, היא לא יכלה יותר לסנן אותו ככה.

אולי היא פחדה שהוא יפסיק להתקשר, שיתייאש.

עידו:" ליטל?"

ליטל:" זה הטלפון שלי לא ?"

עידו:"  ליטל אני אוהב אותך אני עשיתי טעות .. אני יחזור על זה עוד 200 פעם רק תפנימי את זה אני מתחנן!"

הוא אמר לה את המשפט הזה כל כך הרבה פעמים, אבל היה לה קשה להאמין לו. הבגידה שלו שברה את האמון שלה בו לגמרי. היא לא הייתה מסוגלת...

ליטל:"עידו אני מתחננת קשה לי ככה, תפסיק להכביד עליי עם כל השיחות האלה..."

עידו:" אני לא יכול להפסיק, יפה שלי ... אני אוהב אותך דיי עבר כל כך הרבה זמן.. "

ליטל:" יופי אז אם עבר כל כך מלא זמן אז זה משנה את מה שעשית? זה הופך את הבגידה לדבר טוב?!"

עידו:" לא! אבל.. את חייבת להקשיב לי ..."

ליטל:" אני מקשיבה לך!"

עידו:" לא ככה .. בטלפון, בואי נפגש בבקשה..."

אמא:"שיר...אני לא טיפשה  את כבר ילדה גדולה ואורן חבר שלך כבר הרבה זמן.. אני רק רוצה לדעת אם אתם נזהרים.."

אני:" אמא, לא שכבתי איתו.."

אמא:" אה אוקי" יכולתי לראות על אמא שלי שהיא נשמה לרווחה, כאילו נרגעה. אני יכולה להבין אותה קשה נורא לראות איך הבת שלה שתמיד תשאר התינוקת בשבילה גודלת ומתבגרת.

אחרי השיחה הנורא מביישת עם אמא ,  התקשרתי לאורן רציתי להרגיע אותו קצת.

אורן:" יפה שלי."

אני:" מה נשמע?"

אורן:" אני לא מתקרב לבית שלך יותר.. איך הלכה השיחה?"

אני:"אויש תרגע, דיברנו על כל מה שהולך למרבה ההפתעה היא לקחה את זה סבבה."

אורן:" אני עדיין לא בא יותר."

אני:" חח אורן!!, אני לא שואלת אותך... "

עידו עמד בפתח חדרה של ליטל, היא כל כך התרגשה לראות אותו. גם אחרי כל הפרידה שלהם היא עדיין אהבה אותו.

ליטל:" אני מקשיבה"

עידו:" ליטל אני ממש מצטער על מה שעשיתי, אני מצטער כל יום על זה. את חייבת להבין אותי, את חייבת לקלוט שאני אוהב אותך שזה ממש לא היה משמעותי בשבילי ושהיא כל הזמן חפרה לי."

ליטל:" עידו היה לך חלק גדול בזה, אתה לא יכול להאשים אותה בהכל אתה בגדת בי עידו אתה קולט? איך אני יכולה להאמין לך שוב? לסמוך עליך? איך אפשר?"

עידו:" ליטל האמון יחזור לאט לאט.. אבל זה חייב להתחיל מאיפה שהוא.. אל תוותרי עליי. בבקשה. את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, אני כל כך טיפש את יכולה להיות הכי בטוחה בעולם שאני בחיים לא אעשה דבר כזה שוב אני לא אסכן את כל מה שיש לי איתך.. ליטל .. יפה שלי.." הוא התקרב אליה ,מנסה לגרום לה להבין כמה הוא אוהב אותה, כמה הוא מצטער על מה שהוא עשה.. והיא , שלא יכלה יותר להיות כל כך אדישה לכל המאורע המרגש הזה נסחפה איתו לנשיקה

-

נועה הייתי אצלי בחדר , חיטטה לי בפלאפון כמובן בהודעות.. אנחנו תמיד מחטטות אחת לשנייה בפלאפונים..

נועה:" וואי כאילו יש לך רק הודעות מאורן בפלאפון הוא הבן היחיד! וכמובן אני וליטל  קצת.."

אני:" חח נו ברור מה חשבת.."

נועה:" לא נכון זה אף פעם לא היה ככה, כאילו רוב ההודעות היו ממנו אבל תמיד היו לך הודעות מעוד בנים."

אני:" וזה תמיד גרם לצרות.. אני ואורן סיכמנו שזה רק אני והוא בלי הרבה ידידים ושטויות חוץ מחברים ממש קרובים.."

נועה:" זה לא חונק אותך?"

אני:" ממש לא, זה מה שאני צריכה. אחרת סתם הבנות אצלו גומרות לריבים והבנים אצלי גורמים לריבים אז למה צריך אותם? אורן הוא הדבר הכי חשוב לי בחיים. ואני לא אסכן יותר את הקשר הזה."

נועה:" מבינה אותך לגמרי.."

אז הימים עברו, חודשיים בעצם. הקשר שלי עם אורן היה מדהים היינו רק אני והוא בתוך הקשר.

לא היו בנות מסביב לא היו בנים מסביב, זה מה שהיינו צריכים בעצם.

אני כל כך אוהבת אותו!

ליטל ועידו חזרו להיות ביחד, הקשר שלהם מדהים מתמיד.

כל כך טוב לראות את החיוך חוזר לפנים של ליטל , היא שוב קורנת וגם עידו היה כולו ממורמר בתקופה שהוא וליטל נפרדו, ראו שהוא מצטער.

נועה וערן סיימו סופית את הקשר שלהם, למרות שהוא אמר לה שהוא אוהב אותה היא לא יכלה לסמוך עליו שוב, להאמין למילים שיוצאות לו מהפה. לא היה בסיס לקשר הזה.

בהתחלה היה לה ממש קשה אבל אני וליטל היינו שם כדי לעזור לה.

אחרי כמה זמן היא כבר התרגלה מחדש למציאות וחזרה להיות הנועה שאני מכירה והתחילה לצאת עם בנים.

החיים שלי כרגע מדהימים, אני מרגישה שהכל טוב .. שאין שום דבר רע וכמובן שאני לא רוצה לפתוח את הפה.

אבל כרגע, לא הייתי רוצה ששום דבר ישתנה שליטל ונועה יהיו כאן תמיד שהמשפחה תמשיך להיות כמו שהיא, ושאורן, אורן המדהים שלי שלא יקרה דבר שישנה את הקשר המדהים שיש לנו כרגע כי למרות כל המכשולים שעברנו שנינו החל מהילה , מיכל ועוד כמה נפשות על הדרך ולמרות הקשרים שהיו לנו באמצע למרות כל זה, אף פעם לא הפסקנו לאהוב אחד את השני ובזה נמדדת אהבה אמיתית.

הסוף.

( אני יודעת שהוא לא וואו, אבל היה לי נורא קשה לשחזר את כל הסיפור ולהתחיל לקשר דברים. הייתי צריכה לקרוא את כל הסיפור מחדש ולהשתדל איכשהוא להוציא פרק אחרון.

גם בשבילכם כי רציתם וגם כי לא רציתי להשאיר את הסיפור בלי סוף.)

בקרוב סיפור חדש.

עד אז, שבוע מקסים (:

קודם כל תנשמו.. תרגעו, זה שאין פרק לא נותן לכם את הזכות לצווח עליי כמו לא יודעת מה.
חזרנו ללימודים ואני בלחץ אטומי אין לי זמן לעצמי , אין לי זמן בכלל להיות על המחשב אז עוד לכתוב פרק?
אני כבר מודיעה הפרק קצר, לא הייתה לי טיפת זמן לעשות אותו יותר ארוך ואני לא אומרת שמעכשיו זה יישתנה.
בלימודים חונקים אותנו והמצב הולך להישאר ככה, אז אני באמת מצטערת על הזמני פרקים אבל אין מה לעשות אני באמת משתדלת.

אבא:" שירוש יש תוצאות.."

אני:" נווו בן או בת??"

אבא:" ......."

=פרק 2=

אבא:" בת! הולכת להיות לך אחות! "
אני:" יאיאיאי!! רציתי אחות!!"

אבא:" טוב אנחנו עכשיו יוצאים מהמרפאה תשמרי על עצמך.."

אני:" אוקי אבא יאללה ביי.."

-

נועה:" אחות?!?!? בת???"

אני:" כן!!!"

צווחתי כמו מטורפת, רציתי אחות. רציתי שזאת תהיה בת.

-

עידו :" ליטל אפשר לדבר איתך דקה?" הוא לחש לי בלי שאף אחד שם לב

ליטל:" לא."

עידו :" בבקשה.."

ליטל:" אמרתי לא."

והיא עברה לשבת ליד נועה.

נועה:" מה יש ?"

ליטל: " סתם לא משנה.."

נועה:" עד מתי לא תדברי איתו ?"

ליטל:" תמיד .. אני לא רוצה לדבר איתו."

נועה:" על מי את עובדת? טוב זו החלטה שלך.."

אני:" בא לי לעשות משהו !! מה עושים ?" אמרתי שניגבתי את השיער שלי עם המגבת..

אורן:" מה את רוצה לעשות?"

אני:" בא לי ארטיק , עוד מישהו רוצה?"

עידו:" אני אבוא איתך.."

ישר שיניתי את ההבעה שלי וככה גם ליטל ונועה אורן בעצם כולם..

עידו:" אוקי .. אני לא אבוא איתך.."

אני:" לא.. תבוא.. "

הוא קם ניגב מעליו את החול והצטרף אליי.

בדרך לקיוסק הייתה שתיקה כזאת שאין מה להגיד.

למרות שהייתי מתה לצרוח עליו.

עידו:" אני מחכה.."

אני:" מחכה למה?"

עידו:" שתהרגי אותי שתרביצי לי.. "

אני:" אני לא אצרח עליך ואני לא ארביץ לך אני רק רוצה לדעת למה עשית את זה..."

עידו:" אני לא יודעת טעות של רגע..."

אני:" עידו  זו לא טעות של רגע אם המשכת לדבר איתה.."

עידו:" את טועה.. היא כל הזמן ניסתה להציק לי וניסיתי לנפנף אותה"

אני:" אהא.. "

עידו:" את לא מאמינה?"

אני:" לא .. "

עידו:" כל הדיבורים היו באמת סתם דיבורים באוויר.

אהבתי את ליטל ואני עדיין אוהב ואמרתי את זה למור כמה פעמים.. היא פשוט לא קלטה"

אני:" אז מתעלמים ממנה.. מה הקטע?"

עידו:" התעלמתי!! אבל היא המשיכה להתקשר ולהתחנן שניפגש.."

אני:" עידו.. אני יכולה לסלוח לך אני יכולה להמשיך לדבר איתך.. אבל מי שלא יכולה להסתכל עליך בפנים זאת ליטל."

עידו:" אני יודע וכל יום במשך 3 חודשים ניסיתי לדבר איתה. לפחות שיחת טלפון אחת והיא כרגיל סיננה זה מייאש"

אני:" פגעת בה. שברת אותה.. איך אפשר לבגוד איך?"

עידו:" לא עשיתי את זה במכוון .. זה פשוט קרה. לא ידעתי מה אני עושה"

אני:" מה אני אגיד לך .."

נכנסנו לקיוסק שישב על החוף , בחרתי לי ארטיק ושילמתי גם עידו קנה לעצמו וחזרנו לכולם.

יותר מאוחר בערב ישבתי עם אמא קצת, היא הראתה לי תצלום חדש של התינוקת.

זה היה פשוט מדהים , היצור הזה שגדל בתוכה.

אחרי זה עליתי למחשב דיברתי קצת עם אורן הוא שלח לי בדיחות מאיזה אתר מפגר.
לא הפסקתי לצחוק המצב בינינו היה מדהים. יותר ממדהים בעצם. פשוט הכל היה טוב.
לא היה אפשר להתלונן על כלום. אני ומתן המשכנו לדבר נשארנו ידידים קרובים.
למרות שאף פעם לא העלנו את נושא אורן ואני יותר מפעם או פעמיים.

עשיתי שיחת ועידה במסן עם ליטל נועה ונעמה.

נעמה:" חחחח איזה מטומטמת!! "

ליטל:" נוו שקט אתן!! "

נועה:" וואי בואו נצא היום רק ארבעתנו! מזמן לא יצאנו רק אנחנו בלי בנים.."

ליטל:" לאן נצא?"

אני:" נלך לארומה??"

נעמה:" חח וואלה נשמע מתאים!"

אני:" אז באיזה שעה?"

נועה:" ממ.. 10?"

אני:" סבבה.. אז עכשיו 8 אני עפה לאכול אני אדבר איתכן יותר מאוחר ביי בננות.. "

אמרתי ויצאתי מהשיחה...

אני:" יפה שלי אני הולכת לאכול אני אדבר איתך יותר מאוחר.."

אורן:" אוקי מאמי .. בואי נעשה היום משהו"

אני:" חח אני יוצאת היום עם הבנות מין ערב בנות שכזה.."

אורן:" טוב יפה שלי אז נדבר.."

אני:" ביי לבנתיים" אמרתי וניתקתי.

ירדתי למטה אמא מזגה את האוכל לצלחות ואבא הוציא סכו"ם, אני הוצאת את הכוסות וכל השאר.

אמא:" איך היה היום בים?"

אני:" היה כיף.. למרות שממש פחדתי מהמדוזות " אמרתי שאני נוגסת בשניצל.

אבא:" היו הרבה ?"

אני:" לא יודעת. אני לא נתקלתי באף מדוזה אבל מאז ומתמיד יש לי פחד מהם.."

אמא:" חח איזו מצחיקה "

אני:" אהה כן שכחתי להגיד לכם.. אני יוצאת היום עם הבנות."

אבא:" לאן עוד פעם? אני כבר לא עומד בקצב.."

אני:" סתם חשבנו נלך לארומה.. מזמן לא יצאנו רק הבנות.."

אבא:" רק תחזרי בשעה סבירה לא כמו שבוע שעבר שחזרת ב5 בבוקר.."
אני:" אבא זה חופש מה ציפית?"

אחרי שסיימתי לאכול עשיתי כלים ועליתי למעלה להתארגן.

שמתי סטרפלס עם קשירה בגב בצבע שחור עם סקיני כהה ונעל עקב אדומה שקניתי לפני שבועיים.

לקחתי פלאפון כסף ומפתח ויצאתי מהבית להיפגש עם נועה..

נועה:" היי מאמי.. "
אני: היי איפה הבנות?"

נועה:" מחכות כבר בטיילת.. "

אני: "אה סבבה"

התחלנו ללכת ברגל לטיילת זה לא היה רחוק מדי ודיברנו בינינו.
מרוב שהשיחה הייתה מעניינת לא שמנו לב שהגענו..

ליטל:" הנה הן!!"

ראיתי את ליטל מנופפת ביד, הן עמדו מחוץ לארומה מחכות לנו.

התקרבנו אליהן ונכנסנו יחד, המקום היה די מלא כמעט ולא היו שולחנות ריקים.

תפסנו לנו מקום ובחרנו מה כל אחת לוקחת, אני לא הייתי רעבה אז הזמנתי לי אייס קפה.

העברנו מלא צחוקים נעמה סיפרה לנו בפירוט מלא עליה ועל נועם.

וליטל סיפרה שעידו לא מפסיק לשגע  אותה, ידעתי שהיא רוצה לדבר איתו הייתי בטוחה.

אבל היא החזיקה את עצמה , פחדה להיפגע והבנתי אותה זה ממש לא קל.

משום מקום ניגשו אלינו חבורת בנים והתחילו איתנו.

ממ מיד אמרתי שיש לי חבר ואותי הם עזבו אבל את ליטל תפס שם מישהו

שנראה די טוב , הצענו להם להצטרף אלינו . והם באמת הצטרפו לשולחן.

הם התגלו כממש חמודים, מסתבר שהם גרים בחולון והם מכירים את מתן.

בשעה 11 וחצי התקפלנו מהארומה גם הבנים באו בעקבותינו.

אני:" יאו בואו נלך לים.. " אמרתי לנועה בזמן שאנחנו הולכות על הטיילת..

נועה:" נשמע מעולה.. יאללה .. "

הבנים הצטרפו אלינו , שהגענו לחולות הורדתי את העקבים ופשוט הלכתי יחפה.

לקחנו כסאות מאחד החופים וישבנו עליהם וסתם העברנו שיחות מעניינות.

היו מלא זוגות שעברו בחוף נתקלתי בלפחות 4 , זה עשה לי געגועים לאורן למרות שראיתי אותו רק בבוקר.

בשעה 1 וחצי התקפלנו היה ממש נחמד איתם , הם היו מצחיקים כאלה לא כבדים.

ליטל:" חח יאו איזה חמוד.. "

נועה:" איך קראו לו?"

ליטל:" ליאור.. דיי הוא כזה חתיך"

התפצלנו בצומת אני ונועה הלכנו לצד אחד וליטל ונעמה הלכו לצד אחר.

הגיעה נקודה שנפרדתי מנועה והלכתי לבד עד הבית.

נכנסתי לבית בשקט בשקט לא רציתי להעיר אף אחד , עליתי לחדר.

הורדתי את העקבים הרגליים שלי כאבו בטירוף , החלפתי לבוקסר וגופיה ונכנסתי למיטה.

ראיתי טלוויזיה עד שנרדמתי.

למחרת התעוררתי בבוקר יותר נכון צהריים, 12 וחצי..

חופש מותר לי וחוצמזה שלא היה משהו מעניין לעשות.

קמתי לבית ריק כמובן אמא ואבא היו בעבודה למרות שאמא התחילה לחזור קצת יותר מוקדם ב3 היא הייתה כבר בבית

איך שבאתי לקחת שלוק מהכוס נס שהכנתי לי קיבלתי צלצול, רצתי את כל המדרגות לדעת מי מתקשר

זה היה אורן :

אני:" בוקר טוב "

אורן :" אוו בוקר טוב.. איך היה אתמול מאמי?"

אני:" היה נחמד.. ומצחיק כמו תמיד" .." תגיד בא לך לבוא אליי? אני לבד פה"

אורן:" וואלה בדיוק תפסת אותי לא עושה כלום אז אני אתארגן ויבוא"

אני:" טוב מאמי אני מחכה לך פה."

אורן" טוב יפה שלי נפגש.. "

הוא אמר וניתק.

בזמן הזה סידרתי קצת את הבית, עשיתי כלים וטיאטאתי לא רציתי להעמיס על אמא שלי

שבמילא מגיעה עייפה אז להוסיף עליה גם את צרות הבית?:/

אחרי כ- 20 דקות אורן הגיע פשוט קפצתי עליו ונתתי לו נשיקה " וואו עד כדי כך את מתגעגעת אלי? "
הוא חייך אליי, כל כך אהבתי את החיוך הזה שלו.

עלינו למעלה וראינו טלוויזיה ודיברנו על כל מיני שטויות.

" היא לא תסלח לו .. היא בכלל לא בכיוון"

אורן:" היא תסלח לו בסוף היא תסלח לו היא אוהבת אותו לא ?"

אני:" אורן מזה קשור ליטל נורא אהבה אותו אבל הוא פגע בה ממש.. הם לא חוזרים"

אורן:" הם יחזרו"

אני:" אתה חי בסרט"

אני :" אני חי בסרט הא?" הוא התחיל לדגדג אותי והתפתלתי ולא הספקתי לצחוק ולצעוק לו שיפסיק!!
הוא היה מעליי חצי צוחק חצי מחייך, התקרב עוד טיפה ונישק אותי נשיקה עדינה עדינה אבל גרמה לי להרגיש המון.

מהר מאוד העניינים התפתחו החולצה שלי הייתה זרוקה איפה שהוא על הרצפה

" החולצה הזאת שלך נורא יפה אתה יודע?"

אורן:" ממ כן.."

אני:" אתה יודע מה יהיה עוד יותר טוב?"
אורן:" מה?"

אני:" אם היא תהיה ליד החולצה שלי על הרצפה" הוא חייך אליי חיוך שובב ומהר מאוד גם החולצה שלו עפה.

היינו בשלנו נהנים מכל ליטוף ומגע אחד של השני פתאום נפתחה הדלת..

 =]

פרק 1 עונה 2.

... :" יפה שלי את באה ?נו מחכים לך"

אני:" כן מאמי אני יוצאת עכשיו.. החוף מלא?"

... :" כן יחסית יאללה בואי אני מתגעגע.."

אני:" עוד שתי דקות אבא מקפיץ אותי .. "

... :" אני אוהב אותך ."

-

שהוא אמר לי את המשפט הזה נזכרתי  באותו יום שנכנסתי לאורן לחדר.

למרות שהסיפור הזה מאחורי. ואני לא צריכה לחשוב על זה יותר.

 אני לא אשכח איך...

התנתקנו אחד מהשנייה הלב שלי לא הפסיק לדפוק.

פחדתי לדבר כי הייתי בטוחה שאם אני אוציא מילה אחת אני בטוח יגמגם.

אורן:" וואו..." הוא העביר יד על השיער שלו.

אני:" באמת וואו.. " התעסקתי עם הידיים שלי ובהיתי בהן.

פחדתי להסתכל עליו.. הוא לקח לי את הידיים ועטף אותן עם הידיים שלו.

הסתכלתי עליו והוא נישק אותי שוב , רצו לי בראש מיליון מחשבות

עלינו, עליו , על מיכל על מתן. על כל מה שהיה ..

ושוב עבר בי הפחד הזה של מה יקרה עכשיו שאני כבר לא מסוגלת לסמוך על אף אחד אפילו לא עליו

הוא יכול לבגוד בי שוב הוא יכול לפגוע בי שוב ואנחנו יכולים עוד פעם להיכנס לתקופה שחורה כזאת.

התנתקתי במהירות..

אורן:" משו קרה?"

אני:" אני צריכה ללכת.. "

אורן:" מה למה?"

אני:" אורן אני מצטערת אני לא מסוגלת פשוט לא מסוגלת." אמרתי והלכתי משם במהירות.

באופן די מוזר הייתי חייבת לראות את מתן, הייתי כ"כ מבולבלת יותר מבולבלת ממקודם

כל הנשיקה הזאת סחררה אותי לגמרי, הייתי חייבת לסדר את עצמי.

הייתי צריכה לדבר עם מתן.

השעה הייתה מאוחרת ונורא קיוויתי שאני אוכל לתפוס את האוטובוס האחרון לשם.

בשנייה האחרונה באמת תפסתי אותו.

עליתי לאוטובוס והתיישבתי באחד המושבים.

חשבתי על כל התקופה האחרונה הזאת על מה עובר עליי אני לא מסוגלת להחליט מה אני רוצה

הכל מדרדר.

הגעתי לתחנה המוכרת כבר זכרתי בעל פה את הדרך לביתו של מתן.

דפקתי על דלת ביתו אבא שלו פתח לי ואמר שהוא בחדר.

עליתי לחדר שלו לא יכולתי שלא להיזכר בפעם הקודמת.

דפקתי על הדלת

מתן:" כן.." מיד פתחתי את הדלת הוא היה בהלם לראות אותי .

הוא ישר ניזק מהמיטה לקראתי.

מתן:" מאמי!" הוא התקרב אלי חשש לחבק אותי אבל עשה זאת בכל מקרה

התחבקנו איזה דקה. " כל כך התגעגעתי אליך " הוא לחש לי .

לא הגבתי. הייתי מבולבלת וחשתי צורך לשתף אותו

הוא התנתק ממני הסתכל עליי ונישק אותי מיד התרחקתי " מתן אני לא מסוגלת.."

מתן:" אני מצטער מוקדם מדי נכון..."

אני:, זה לא קשור לזה.."

מתן:" אז?" הוא עיקם גבות.

התיישבנו על המיטה שלו והוא ראה שאני מוטרדת ושהרבה עובר עליי כרגע.

מתן: מה קורה שיר?"

אני:" אני מבולבלת.."

מתן:" אני רואה.. מה יש?"

אני:" מתן...אני חושבת שלא שכחתי לגמרי מאורן.."

לקח לו איזה שנייה או שתיים להגיב.. " אני יודע.."

" שיר זה היה צפוי.. הכל קרה מהר מדי ולא היה לך זמן לשכוח אותו .. בגלל זה כ"כ דאגתי."

אני:" ואני לא יודעת מה לעשות עכשיו.."

מתן:" מזאת אומרת.?"

אני:" יש אותך . ויש אותו והכל מבלבל "

מתן:" שיר את לא יכולה להיות עם אף אחר אם את עוד מרגישה אליו דברים.

ואני חושב שאת אוהבת אותו.. אני די בטוח למען האמת"

שתקתי. " ובגלל זה כנראה פחדתי ממנו ושמרתי עליך שלא תתקרבי אליו

והתעצבנתי שמיכל אמרה לי שאת רוצה אותו "

אני:"אז מה עכשיו? אני אמורה ליהיות רווקה ממורמרת עד שאני אשכח אותו?"

מתן:" חח מצחיקה.. למה שלא תהיו ביחד וזהו?"

לשמוע את מתן אומר לי את זה, זה היה שיא, זה אורן שהוא מדבר עליו כרגע. הוא שונא אותו.

אני: " חייזרים! תחזירו את המתן שאני מכירה!!"

הוא התחיל לצחוק ואני איתו.

מתן:" לא באמת שיר אני ואת כבר לא נחזור את זה שנינו יודעים את אוהבת את אורן.

אז את צריכה ליהיות עם אורן.. פשוט אל תחשבי על מה שהיה תתחילו מחדש."

ישר חיבקתי אותו הוא היה כ"כ חשוב לי בזמן אחר יכולנו להיות זוג מדהים.

מתן:" ואם את צריכה לדבר עם מישהו אני פה.. " הוא חייך אליי. יותר מדהים ממנו אין.

אני:" אוי פאק אין לי איך לחזור הבייתה.."

מתן: "אז תשני פה אולי את יודעת אני יאנוס אותך בלילה אבל את תתגברי."

אני:" חח נו מתן!! ההורים שלי יתחרפנו.. "

מתן:" תגידי להם שאת ישנה אצל נועה או ליטל.. "

אני:" טוב שנייה אבל תהיה בשקט..!"

-

... :" הלו.."

אני:" היי אבא."

... :" היי איפה את?"

אני:" אצל נועה. אני ישנה אצלה היום פשוט היא במצב רוח לא משהו"

... :" טוב בסדר אז אני ואמא עלינו לישון לילה טוב"

אני:" לילה טוב.."

-

אני:" זהו.. " חייכתי.
מתן:" יופי אז לארגן לך בגדים או שאת מעוניינת להישאר בג'ינס? " הוא חייך.

אני:" אני אלך לבחור.. " תמיד אהבתי לחטט לו בארון, הוא היה מסודר וזה הצחיק אותי

היו מצבים שהארון שלו היה נראה בהרבה יותר טוב משלי.

נכנסתי לשירותים והחלפתי לטרנינג חמים.

כשיצאתי מתן בדיוק החליף חולצה

אני:" אופס.. " צחקקתי.

מתן:" עשית את זה בכוונה אני יודע.. שובבה"

אני:" אי!! אני ארביץ לך תזהר!! "

מתן:" כן נראה אותך!!" התחלנו ללכת מכות כמו שני מפגרים

תמיד הוא היה מנצח אותי אבל זה  היה כיף.

הרגיש לי מוזר לא לנשק אותו ולא לחבק אותו ולא להגיד לו כמה אני אוהבת אותו

אבל בסופו של דבר זה לטובה הרי שנינו יודעים שאי אפשר להמשיך בקשר הזה.

נכנסו למיטה דיברנו כמה דקות, הוא שאל אותי מה אני מתכוונת לעשות בקשר לאורן

" אני חושבת שאני אלך אליו מחר.. "

מתן:" זה רעיון טוב." הוא חייך..

איך הוא מסוגל לדבר על אורן ועליי כאילו אנחנו זוג שעד לפני כמה זמן אני והוא היינו ביחד.

הוא היה פשוט מדהים וזה הרג אותי למה הוא לא יכל לבוא בזמן אחר..

נרדמנו.

-

אורן שכב על המיטה שלו מתהפך מצד לצד, חושב רק על שיר ולא מבין מה יהיה עכשיו.

הוא רצה לדבר איתה הוא לא יכל לשכוח את מה שהיה כאן בערב.

הוא חייג את המספר שלה מהר , את המספר שהוא כבר למד להכיר בעל פה.

-

***צלצול***

מתן התעורר מצלצול הטלפון שיר עדיין ישנה, הוא בקושי ראה מה כתוב על הצג

וענה לטלפון.

מתן:" הלו?" ענה בקול ישנוני.

אורן ניתק, ' היא איתו...מה חשבתי לעצמי.'

=למחרת=

אני:" ממ בוקר טוב!"

אמרתי בעוד שאני מותחת את הידיים לצדדים ומתמתחת.

מתן:" רק תיזהרי לא להרביץ לי כן? את וההתמתחויות שלך.."

אני:" יאו מה השעה?"

מתן:" 10 וחצי.."

אני:" פאק זה הפעם השלישית השבוע שאני לא באה לביצפר.."

מתן:" נו בסדר זה לא יהרוג אותך.."

אני:" בטח שכן יש לי בגרות עוד פחות משבועיים." עיקמתי פרצוף

מתן:" יהיה בסדר את רוצה להמשיך להתלונן או שנלך לאכול למה אני גווע?"

אני:" ממ אוקי " חייכתי אליו.

נהנתי איתו כ"כ , הוא הצחיק אותי.

החלטתי ללכת לאורן בצהריים להסדיר את העניין בייננו.

רק מלחשוב על זה ונהיו לי פרפרים,עכשיו שאני יודעת מה אני רוצה מעצמי.

-

נועה:" אורן חכה שנייה!!" היא רצה בעקבותיו במסדרונות בית הספר.

אורן:" מה נועה?" הוא שאל בעצבים

נועה:" מה יש לך ? כולה רציתי לשאול איך אתה ושיר?"

אורן:" תשאלי את מתן הוא בטח יודע.."

נועה:" מה על מה אתה מדבר שיר ומתן לא מדברים.."

אורן:" אה כן? אז למה הוא ענה לטלפון שלה אתמול ב1 בלילה?"

נועה שתקה היא נשארה במקום בעוד שאורן התרחק.

'פאק..'

היא הלכה לכיתה וסיפרה לליטל.

-

אני:" טוב אני חייבת לחזור הבייתה.. "

ההבעה שעל מתן השתנתה עם כל המצב הרוח הטוב שהיה לו הוא ידע שהיא הולכת לאורן.

שהיא ואורן הולכים לחזור וזה כאב לו למרות שהוא ידע שזה יעשה לה טוב... הוא אהב אותה.

מתן:" אוקי מאמי . שמרי על קשר הא? "

אני:" ברור.. ומתן, תודה באמת אני לא יודעת..."

מתן:" שש אני יודע אני יודע עכשיו לכי .."

אני:" אתה מגרש אותי?" הרבצתי לו " חצוף!"

מתן:" חחח " הוא שם לי את התיק על הגב נתן לי נשיקה ארוכה על הלחי.

ואז יצאתי מהבית והלכתי לעבר התחנה.

הרגשתי עצוב קצת אבל שמחתי שזה ניגמר ככה ברוח טובה שאנחנו נשארים ידידים.

הוא בן אדם מדהים ואני בטוחה שהוא יימצא מישהי בקרוב.

חזרתי הבייתה הנחתי את התיק ליד הדלת ורצתי במדרגות לחדר.

הוצאתי בגדים מהארון ונכנסתי להתקלח מהר, רציתי להפתיע את אורן איך שהוא חוזר מביצפר.

אחרי 10 דקות של מקלחת נעימה יצאתי והתחלתי להתארגן.

אספתי את השיער הרטוב לקוקו גבוה לא התחשק לי לסדר אותו שמתי סומק ויצאתי מהבית.

ב1 כבר הגעתי לבית של אורן, אמא שלו הייתה בבית הופתעה לראות אותי.

... :" מה שלומך?? כמה זמן לא ראינו אותך פה..:

אני:" חח כן באתי לאורן.."

....:" הוא עוד לא חזר מביצפר .."

אני:" חח אני יודעת רציתי לחכות לו.. ,

... :" אין בעיה הוא צריך לחזור עוד כמה דקות.."

אני:" אוקי אני אעלה לחדר שלו.."חייכתי ועליתי.

נכנסתי לחדר נזכרתי באתמול איך הייתי בשוק לגמרי לא הבנתי מה הולך.

התיישבתי על המיטה שלו , היה מונח שם הסווצ'ר שלו הסנפתי אותו אליי.

התגעגעתי לריח שלו התגעגעתי אליו, לא תיארתי לעצמי שאני אהיה במצב הזה שוב.

הייתי בטוחה שאני אהיה עם מתן וזהו, כנראה החיים מתכננים לי תוכניות אחרות.

נשכבתי על המיטה שלו ראיתי טלוויזיה חיכיתי שהוא יבוא אבל עברה חצי שעה מאז סיום הביצפר והוא לא בא.

הרגשתי איך העיניים שלי נעצמות ' ננוח לכמה דקות לא יקרה כלום'

-

.. :" אורן שיר למעלה חיכתה לך כבר למעלה משעה."

אורן :" מי? שיר?? את בטוחה?"

....:" כן אני בטוחה.. "

הוא עלה במהירות במדרגות פתח את הדלת וראה אותה שכובה על המיטה שלו ישנה.

הוא חייך , התקרב אליה והבעתו השתנתה שנזכר באתמול בלילה שמתן ענה לטלפון שלה.

הוא לא יכל להעיר אותה היא נראתה כל כך שלווה אז הוא רק הסתכל עלייה , הסתכל וחייך.

אורן לא יכל להתאפק וליטף את פניה מעט מה שגרם לה להתעורר.

-

התעוררתי וראיתי את אורן מחייך אליי.

אני:" יאו איזה מטומטמת אני נרדמתי נכון?"

אורן:" חח כן קצת." הוא אמר והתיישב לידי.

שפשפתי את עיניי, וסידרתי את הקוקו מחדש.

אורן:" אז.. מה את עושה פה ?"

אני:" באתי לדבר איתך.."

אורן :" שיר אני כבר יודע זה בסדר.."

אני:" ממי? אף אחד לא יודע.. "

אורן:" ממתן.."

אני:" מתן דיבר איתך?!?! לא נכון..." הייתי בשוק. מתן הלך ודיבר איתו בשבילי? למה שהוא יעשה דבר כזה?.

אורן:"  זה בסדר שיר באמת.." ההבעה שלו הייתה שונה משציפיתי.

אני:" חשבתי שתשמח .. לפחות קצת.." אמרתי באכזבה לא ציפיתי שהוא יגיב ככה.

אורן:" לשמוח ? למה שאני אהיה שמח שאת ומתן ביחד שוב?"

אני:" מהה? אני לא מבינה מה מתן אמר לך בדיוק?"

אורן:" הוא לא היה צריך להגיד הרבה מספיק שהוא ענה לטלפון שלך ב1 בלילה והבנתי הכל.."

אני:" יאוו.. אורן.. אני ומתן לא ביחד.." התחשק לי לצחוק מהמצב שנוצר.

אורן:" אני לא מבין איבדתי אותך לגמרי."

אני:" תקשיב אחרי שהייתי פה הלכתי למתן הייתי חייבת לדבר איתו הסברתי לו את המצב הקיים והוא הבין..

אבל לא היה לי אוטובוס חזרה אז ישנתי אצלו ידידות נטו , וכנראה אני הייתי רדומה שהתקשרת."

אורן:" מה אמרת לו בדיוק?"

אני:" ש.... אני חושבת שאני עדיין אוהבת אותך." אמרתי והשפלתי את המבט פחדתי כ"כ מהתגובה שלו.

אורן:" את רצינית?"

הנהנתי בראש להסכמה, הוא הרים את הפנים שלי עם היד שלו וחייך אליי.

אני:" אז מה אתה אומר?"

אורן:" מה אני אומר.. ממ בואי נראה.. " הוא אמר ודפק לי נשיקה בקושי נשמתי אבל לא היה לי אכפת.

הפרפרים תקפו אותי צבא שלם , היו לי צמרמורות בכל הגוף.

קשה היה לי לעכל את זה, אני ואורן ביחד שוב.

-

אני:" עוד שתי דקות אבא מקפיץ אותי .. "

... :" אני אוהב אותך ."

אני:" גמאני אוהבת אותך, אורן."

ניתקתי את הפלאפון לקחתי את התיק ובתוכו הייתה מגבת גדולה שמן שיזוף פלאפון ומפתחות.

שמתי את המשקפיי שמש עליי ויצאתי.

שמחתי שהקיץ הגיע שוב, חופש גדול.. חופש מהלימודים.

וואו באמת הייתי צריכה את זה הבגרויות הרגו אותי.

אבא לקח אותי ...

" את יודעת אמא כבר בחודש הרביעי . נותרו רק עוד חמישה חודשים."

אני:" כן אני לא מאמינה זה עבר בטיל.."

" היום אנחנו הולכים לקחת את התשובות אם זה בן או בת.."

אני:" יאוו תודיעו לי איך שאתם מקבלים את התשובה."

" חח בסדר .."

הגענו לחוף הים אמרתי לאבא שלום ויצאתי מהאוטו.

התחלתי לחפש את כולם עד שהם לא נופפו לי וצעקו לי לא ראיתי אותם.

אני:" שלום.."

אורן:" היי מדהימה.. " הוא נתן לי נשיקה וחייכתי.

אמרתי שלום לנועה נעמה וליטל.

עם עידו עדיין לא דיברתי נועה כן דיברה איתו אני פשוט עדיין לא הייתי מסוגלת.

ידעתי שכואב לו אורן אמר לי שהוא ממש מצטער על כל מה שהיה.

אבל היה לי קשה להסתכל עליו  באותה הצורה כמו מקודם.

גם ליטל בכלל לא דיברה איתו.

רועי ונועם חזרו מהים שניהם נוטפים מים.

נועם התיישב ליד נעמה ולא הבנתי מה הולך בניהם , הם צחקקו ולחשו כאילו הם ביחד.

אני:" אז מה נעמה . אתם רוצים לספר לנו משהו?"

נעמה:" חחח .. אממ. "

נועם :" אני ונעמה ביחד." עוד לפני שנעמה הספיקה להוציא מילה אחת מהפה.

נועה:" דיי איזה מתוקים!!" היא חייכה.. " שירוש שכחתי להגיד לך עידן וערן בדרך לפה.."

אני:" וואלה? יאללה באלגן.."
נועה:" כן אוף התגעגעתי אליו כבר שבוע שלא ראיתי אותו בגלל הצבא המחורבן."

אורן:" מאמי את באה למים?"

אני:" אוקי.."

ליטל:" לכו לכו שניכם.." היא אמרה וכולם צחקו.

הורדתי את הבגדים ונשארתי עם הבגד ים עליי אורן לא הפסיק להסתכל ואני חייכתי.

הלכנו יד ביד לעבר הים עד שאורן הריץ אותי עד למים.

הוא לא הפסיק להתיז עליי והיה לי קר

אני:" חח אורן דיי ! קר לי !!"

אורן:" אני אחמם אותך " הוא חייך וחיבק אותי .." בואי יותר פנימה.."

הלכנו לממש עמוקים , הוא לא הפסיק לחבק  אותי לשנייה.

התנשקנו לנו חח ראינו כמה פנים מסתכלות מסביב אבל לנו לא היה אכפת.

אורן:" אוח כמה שאני אוהב אותך.. "

אני:" כמה ?" חייכתי

אורן:" ממ עד השמיים.. לא בעצם עד הירח.. "

אני:" חחח ומה עם החזרה ?"

אורן:" למי יש כוח לחזור את זה כל זה עדיף להישאר כבר שם.."

צחקתי ...

אחרי כמה דקות של גלים מעייפים יצאנו לבחוץ נועה אמרה לי שקיבלתי טלפון מאבא שלי

ידעתי שהבדיקות הגיעו..

חייגתי מהר את המספר כבר מתתי לדעת אם זה בן או בת. רציתי בת כ"כ רציתי בת..

אני:" הלו.."

אבא:" שירוש יש תוצאות.."

אני:" נווו בן או בת??"

אבא:" ......."

אני נורא אהבתי את הפרק מה איתכם?