בוקר-טוב:)
נועה נעצרה בפתאומיות לא הבנתי מה יש לה
" נו מה נעצרת באמצע החיים .. "
היא הסתכלה לאנשו, הסתכלתי גם.
ולא האמנתי.
=פרק 39=
נועה:" מאמי ..." היא ניסתה להסיט את המבט שלי מאורן אבל לא יכולתי.
לרגע חשבתי שזה לא הוא, שזה סתם מישו שנורא דומה לו ונורא מזכיר אותו
אבל איך אפשר שלא לראות את הג'ינס המשופשף שלו, ואת הקפוצון השחור.
-
עידו ניגש מיד לאורן , העיף את מור ממנו , " תגיד לי מה אתה חושב שאתה עושה?!?!."
אורן :" מה יש לך ?! אני......." ואז הוא ישר שם לב למור עם חיוך מסופק מפה ועד לשמיים
ואז מיד מבטו הופנה לשיר.. " לא.. " הוא לחש.
מור:" כן ... זה היה מדהים "
אורן:" כמה פעמים אני צריך להגיד לך את זה ?!?!?! תעופי לי מהחיים!!"
הוא צעק כולם השתתקו, הביטו כולם באורן.
אני הייתי כמו אבן.
-
אורן רץ לעברי במדרגות, " שיר.. "
הסתכלתי עליו , לא אמרתי מילה. אפילו לבכות כבר לא יכולתי,
נועה:" בואי מאמי .. " היא לחשה לי והוציאה אותי מהבית.
אורן רץ אחרינו ,
ליטל:" אורן תעזוב אותה. אני לא מאמינה עליך פשוט ככה"
אורן:" ליטל אני לא ראיתי שזאת מור.!!!" הוא מנסה להלחם בכולם אבל אף אחד לא מאמין לו.
ליטל התקדמה לעבר נועה ושיר ורק שמעה את הצעקה האחרונה שאורן נתן
" למה את חושבת שהייתי בוגד בה, כאן במסיבה . מול כולם?!"
היא לא הסתובבה, רק התקדמה יותר ויותר לעבר שיר.
נועה פתחה את הדלת של הבית שלי, הכניסה אותי , והיא וליטל נכנסו אחריי.
עלינו לחדר שלי וליטל סגרה את הדלת, התיישבתי על המיטה בהיתי בארון
רק רואה שוב ושוב את הנשיקה שלהם.
" מאמי תגידי משו.."
אני:" אין לי מה להגיד."
נשמתי עמוק, מרגישה את הדמעות עומדות לצאת .
אבל עצרתי אותן כמה שיכולתי.
נשכבתי על המיטה , ונשענתי על הקיר קיבלתי טלפון
ראיתי על הצג – אורן שלי – זרקתי את הפלאפון על המיטה והשארתי אותו שיצלצל.
נועה וליטל רק הסתכלו עליי ולא אמרו כלום.
כנראה שהם לא ידעו מה להגיד לא ידעו איך משפרים את המצב אחרי שרואים את החבר שלך מתנשק עם מישי.
מול הפנים שלך ושל כולם.
ליטל:" אני לא חושבת שהוא עשה את זה ."
איך היא עוד יכולה להגן עליו ?! כולנו ראינו את הנשיקה הסוערת שהייתה להם שמה מה היא שפויה?
אני:" אני יודעת מה ראיתי ליטל."
ליטל:" בגלל זה אני לא חושבת שהוא עשה את זה"
נועה:" ליטל מה יש לך? כולנו ראינו אותו מתנשק עם מור"
ליטל:" למה נראה לכן שהוא יבגוד בשיר דווקא במסיבה שכל החברים שלו שם וגם היא שם."
נועה:" לכי תדעי הראש שלו כנראה פועל ממש לא טוב."
ליטל:" תהי רצינית נועה מילא לבגוד בבית של מור או בבית שלו אבל..."
אני:" די! אני לא רוצה לדבר עליו. לא אכפת לי אם הוא עשה או לא עשה
הוא התנשק איתה וזה מספיק לי."
הבנות שתקו לא היה להן מה להגיד " אני רוצה ליהיות לבד. אני אדבר איתכן מחר. "
נועה:" בטוח?!"
אני:" כן אל תדאגו אני אהיה בסדר.. "
הן אמרו לי שלום ויצאו מהחדר,
אני נכנסתי אל תוך השמיכה כיביתי את האור , ואז רק אז הדמעות יצאו
בכיתי כ"כ הרבה, 10 דקות.
-
נועה:" אז בואי תשני אצלי. "
ליטל:" סבבה. "
הן המשיכו ללכת לעבר הבית של נועה,
ואז הן ראו דמות יושבת על המדרכה שראשה בין ידיה.
ליטל:" מי זה ?"
נועה:" אורן?!" היא אמרה בקול
הן התקרבו אליו עוד קצת , וראו שזה אורן .
הוא הרים אליהן את הראש עם עיניים נוצצות.
אורן:" איפה שיר?"
נועה:" בבית.. ישנה."
נועה :" למה עשית את זה אורן ? היה לכם כל כך טוב למה דפקת את הכל ?"
אורן :" עשיתי מה?! אני הייתי בטוח שזאת שיר מכסה את העיניים שלי!"
נועה:" לא הבנתי... "
אורן :" הלכתי לקחת בירה, ומישי מאחורה באה וכיסתה לי את העיניים , הייתי בטוח שזאת שיר!
ואז הסתובבתי והיא נישקה אותי. לא חשבתי שזה מישי אחרת!"
נועה:" וואי... "
-
*יום למחרת*
ראיתי טלוויזיה, שוב אורן התקשר ושוב סיננתי אותו.
למזלי ההורים שלי נסעו לדודים .
הייתה דפיקה בדלת , " מי זה ? "
" נועה.!"
ניגשתי לפתוח לה את הדלת . והיא עמדה ביחד עם אורן.
אני: " מה אתה עושה כאן ?"
אורן:" אני צריך לדבר איתך .."
אני:" אני לא רוצה לדבר איתך . "
נועה:" את צריכה להקשיב לו שיר ."
אני:" אני לא צריכה כלום."
נועה:" שיר.. "
פתחתי להם את הדלת לגמרי ורק אורן נכנס " את לא נכנסת? ."
נועה:" זאת שיחה ב4 עיניים לא יותר. " היא אמרה והלכה.
סגרתי את הדלת , ואורן התיישב על הספה
התיישבתי בספה המרוחקת יותר.
אורן :" שיר אני לא נישקתי את מור."
אני:" אה סתם עשית לה החייאה מפה לפה בעמידה?"
אורן : " שיר היא נישקה אותי וחשבתי שזו את..."
אני:" אנחנו לא עד כדי כך דומות אל תסחף." אמרתי בציניות
אורן:" היא עצמה לי את העיניים ונישקה אותי חשבתי שזאת את
למה נראה לך שהייתי בוגד בך במסיבה?!"
אני:" אה יש עוד מקומות."
אורן:" שיר זאת האמת! אני אוהב אותך ורק אותך!"
השתתקתי.
אני:" אני רוצה ליהיות לבד."
אורן :" את רוצה שאני אלך..?"
אני:" אני רוצה ליהיות לבד לגמרי .בחיים שלי . אתה מבין אורן זה לא רק זה , זה פשוט כל הקטע הזה בינינו . אתה יודע... אתה יודע ש.. הרגשתי שזה נס שאנחנו מצליחים להחזיק חודש וחצי ביחד
בלי לריב בכלל? בלי שבנות באות ומסכסכות בלי שיש איזה ויכוח מטומטם
ו.... זה לא אמור ליהיות ככה "
אורן: "אבל שיר אני אוהב אותך..."
אני:" גם אני אותך באמת אבל.. כנראה שזה לא אמור ליהיות ואני לא שומרת לך טינה
אני.... אני רוצה קשר בריא יותר. אבל בנתיים אני רוצה ליהיות לבד. הספיק לי "
אורן שתק והביט בי . קם התקרב אליי נישק אותי נשיקה עדינה עדינה על השפתיים
הסתכל עליי. ויצא מהבית.
הבנתי שזה נגמר, עם על הכאב עם כל הקושי ועם כל האהבה זה היה אמור להיגמר
זה לא היה טוב זה לא היה בריא הקשר הזה עם כל האהבה שהייתה בו.
הרגשתי שאני צריכה חופש. חופש מכולם, שיהיה קצת שקט בחיים שלי .
בכיתי , הרבה אבל עם כל הבכי הבנתי שזה נגמר, הפנמתי את זה.
ונכון שכאב לי והרגשתי מטומטמת באיזה שהוא מקום , כי אני יודעת שהוא לא בגד
אבל..... זה הכל מסביב, זה כל הקטע הזה שתמיד יהיו בנות שינסו לסכסך
וזה לא קשר בריא.
בערב ישבתי קצת על המחשב , אורן היה מחובר
=
אני נווד זרוק שהתאהב לו בנסיכה
מבין כל היפות האלו, את היית שונה.
אני שלך לנצח, את המלאך שלי.
לא כאן.
=
נשמתי עמוק וסגרתי את חלון השיחה,
נועה:" מאמי את כאן?"
אני:" כן"
נועה:" נו מה קורה ? "
אני:" אני ואורן נפרדנו."
נועה:" למה מאמי למה??"
אני:" ככה נועה. כי זה לא הולך."
נועה: "אבל הוא לא בגד."
אני:" אני יודעת."
נועה:" אז...?"
אני:" זה הכל מסביב..."
דיברתי איתה עוד קצת והיא הייתה צריכה ללכת ,
ההורים שלי הגיעו אז ישבתי איתם קצת.
נשמעה דפיקה בדלת, ניגשתי לפתוח ונועה עמדה מולי עם שקית גדולה.
אני:" מאמי מה קורה? כנסי."
היא נכנסה ועלינו לחדר," מה .. מה יש לך שם?"
היא הוציאה מהשקית חבילת שוקולד ענקית ועוד הרבה חטיפים צחקתי מיד! תמיד שמישי מאיתנו עצובה
מבואסת או סתם בלי מצב רוח שוקולד וחטיפים תמיד פותרים את הבעיה.
אני:" זכרת?"
נועה:" איך אפשר שלא?"
היא ישבה איתי עד 1 לפנות בוקר, טחנו שוקולדים וחטיפים בכיתי קצת פרקתי
והיא גרמה לי להרגיש יותר טוב.
למחרת בבוקר נכנסתי לכיתה , עייפה טיפה.
ראיתי את אורן לא ידעתי אם להגיד לו שלום או לא. אבל בסוף הלכתי ואמרתי לו שלום כמו שצריך
אחרי הכל לא רבנו.
אני:" היי."
אורן:" הי."
אני: " מה.. מה קורה ?"
אורן:" הכל טוב מה איתך?"
אני:" בסדר " אמרתי בשקט, " אורן אני לא רוצה שנהיה ככה אני רוצה שלפחות נהיה ידידים "
אורן :" ידידים ? ייקח לי קצת זמן עד שאני אוכל להפוך לידיד שלך. "
אני:" טוב.. "
היה צלצול והמורה נכנסה, התיישבתי במקום ואלון ישב לידי,
אלון:" קרה משו?"
אני:" לא .. כלום.. " חייכתי.
מור נכנסה באיחור לכיתה, הרגשתי שבא לי לחנוק אותה.
היא התיישבה מחויכת מתמיד, וכל הזמן הסתכלה לעברי ולעבר אורן.
בהפסקה הלכתי עם הבנות קניתי פחית קולה וטוסט
מור נעמדה מאחורי ודחפה אותי בכוונה הסתובבתי אליה וגם ליטל ונועה
מור :" מה קרה מאמי ? משו לא בסדר?" היא אמרה בציניות
חייכתי אליה, לקחתי את פחית הקולה שהייתה לי ביד פתחתי אותה ושפכתי עליה
אני:" אופס. תראי מה קרה... " אמרתי בציניות והלכתי משם.
נועה:" חחחחחחחחחחחחחחחחחחח!!"
כל הבנות צחקו מסביב, כל מי שהיה שם
מור:" י'בת זונה תגידי לי מה את עושה " היא רצה אליי
דחפתי אותה ותפסתי אותה בחולצה" אני אגיד את זה רק פעם אחת.
תתרחקי ממני אני לא רוצה לשמוע את הקול הצפצפני הזה שלך בסדר? ביי 'מאמי' " חיקיתי אותה והלכתי משם
נועה:" פאק. את מלכה."
חייכתי אליה.
מישו היה צריך להעמיד אותה במקום ואני שמחה שזאת אני.
ליטל:" לא חבל על הפחית ?" היא צחקה
אני:" חח לעע! "
הלכנו לשבת לנו במדשאות ואז מאור ועמית הצטרפו אלינו צחקנו איתם קצת
ומיד אחר כך עידו אורן עדי ונעמה הצטרפו אלינו.
נעמה:" שיר אני יכולה לדבר איתך רגע?"
אני:" בטח.. " אמרתי וישר התחלתי להריץ בראש על מה היא כבר יכולה לדבר איתי
היא חוזרת לאורן? או שסתם מתחשק לה להאשים אותי .
נעמה: תקשיבי אני....אני רוצה שנחזור לדבר."
אני:" חשבתי שאת שונאת אותי.. "
נעמה:" אני לא שונאת אותך. הייתי פגועה אבל עבר לי " היא חייכה" ואני שמחה שהכל הסתדר בינך לבין אורן"
כאילו היא לא מעודכנת ? " אין אני ואורן יותר" אמרתי בלחש.
נעמה:" מזאת אומרת?"
אני:" זה נגמר. "
נעמה :" מה למה?"
היא נראתה ממש מתעניינת. לא סתם בשביל רכילות אלא לדעת מה עובר עליי.
אני: "מור. " במילה אחת וראיתי שכבר הסברתי לה את הכל.
נעמה:" הייתי צריכה לדעת .. "
אני:" לדעת מה ?"
נעמה:"הילה לפני כמה זמן דיברה איתי ו.. "
אני : "כן אני יודעת אני שמעתי אתכן בשירותים."
דיברנו עוד קצת וחזרנו להתיישב עם כולם, הרגיש לי טוב לחזור לדבר איתה .
שמחתי שהיא לא שומרת לי טינה או משו.
קיבלתי הודעה ופתחתי לראות מי שלח
|נשמה אני בא היום לבת ים| ממתן.
לא היה לי מצב רוח בשיט לראות אף אחד היום .
אני:" מתן בא היום .. "
נועה:" למי?"
אני:" לא יודעת הוא שלח לי הודעה עכשיו שהוא בא לבת ים."
נועה: " וואלה.. "
אני:" נועה אני יודעת מה את חושבת וממש לא! "
נועה :" אוקי אוקי .. " אמרה כאילו היא לא עשתה כלום כרגע.
ראיתי איך אורן בשלו, רואים שהוא חושב עם עצמו מדי פעם החטיף לעברי מבט.
הזכיר לי את הפעם האחרונה שנפרדנו, נזכרתי איך היה קשה כ"כ לשנינו.
לראות אחד את השני עם כל המבטים,
הפעם היה לי קשה, אבל קשה במידה נסבלת .
ידעתי שזה נגמר וידעתי שאין מה לעשות בקשר לזה אלא להמשיך הלאה.
אחרי ביצפר חזרתי הביתה, הנחתי את התיק בחדר ונשכבתי על המיטה
ראיתי קצת טלוויזיה עד שאמא ואבא הגיעו.
ירדתי למטה ישבתי איתם קצת עד ששמעתי את הפלאפון שלי מצלצל ורצתי לענות.
זה היה מתן
מתן:" היי נשמה מה איתך ?"
אני:" אני בסדר מה איתך ?"
מתן:" בסדר שומעת? אני עוד איזה 10 דקות אצלך. "
אני:" אצלי?"
מתן:" כן!"
לא היה לי נעים להגיד לו לא, אחרי הכל הוא כבר היה בדרך אליי
ולא נעים לסנן אותו.
ובאמת אחרי 10 דקות הוא הופיע בחדר שלי , דיברנו קצת
מתן:" מה .. מה עובר עליך ?" הוא שם לב שמשו לא בסדר איתי
שכנראה החיוך על הפנים שלי לא נמצא למרות שאני מנסה להחזיר אותו
אני:" מה עובר עליי?"
מתן:" את נראית... לא יודע.. עצובה יש מצב ?"
נאנחתי, " כן יש מצב..."
מתן:" למה?"
אני:" אני ואורן נפרדנו..."
מתן:" מה למה.?"
התחלתי לספר לו הכל, הוא כמובן היה בשוק ממה שבנות מסוגלות לעשות
והוא די צחק ששמע על התקרית בביצפר עם הקולה .
אני:" טוב אבל עזוב אותי עכשיו מה איתך ?"
מתן:" וואלה מאמי יש לי חברה כבר איזה שבוע... "
אני:" זאתי שהייתה באותו ערב?"
מתן: " כה... "
אני:" יפה לך מאמי אני שמחה" חייכתי.
באמת הייתי שמחה בשבילו היה ידיד נורא קרוב שלי
אבל איפה שהוא די צבט לי , כי הייתי בטוחה שהוא רוצה אותי
או לפחות משו בסגנון ...
קיבלתי טלפון מנועה :
" היי מאמי מה קורה ? "
אני:" הכל טוב מה איתך?"
נועה:" בסדר.. שומעת יש הרבה ילדים אצלי בבית .. תבואי .."
אני:" אני ומתן נבוא הוא אצלי.. "
נועה:" סבבה. "
היא אמרה וניתקה .. " בא לך ללכת לנועה?"
מתן:" וואלה סבבה.."
אחרי 10 דקות הליכה הגענו לשם , שנינו נכנסתי לבית .
ועלינו לחדר של נועה , אורן ישב על המיטה והסתכל עליי נכנסת עם מתן
ליטל ועידו ישבו על השטיח... " זה הרבה ילדים ? " אמרתי בצחוק
נועה:" חחח כן ... !"
היא אמרה שלום לי ולמתן והתיישבנו גם אנחנו על הרצפה.
נועה הביאה לנו שתייה ואכלנו כמה וופלים, הייתה אווירה די טובה
אורן גם דיבר איתי ועם מתן, הגיב למה שאמרתי לפעמים .
הייתה דפיקה על הדלת נועה פתחה את הדלת נעמה ועוד חברה שלה עמדו שם.
החברה שלה הייתה מדהימה, היא פשוט הייתה יפה לא יכולתי לתאר יותר מזה.
היו לה עיניים כחולות - תכלת ואף קטן כזה.
שיעור ארוך וגלי.
" זאת מיכל תכירו!"
מיכל :" היי" היא אמרה בחיוך ביישן והתיישבה על המיטה ביחד עם נעמה ליד אורן.
מה10 דקות שהיא הייתה שם הצלחתי להבין שהיא שמה עין על אורן .
מכל המבטים והצחקוקים שלה לא היה צריך לנחש יותר מדי.
צחקנו לא מעט וגם הלכתי מכות עם מתן! הוא החליט שזה היום שהוא מעצבן אותי
אבל היה כיף איתו,
" בא לך לצאת לסיבוב?" שמעתי את מיכל אומרת לאורן בשקט.
אחרי שנייה ראיתי אותם קמים ויוצאים מהחדר
נועה:" מזה לאן זה חמודים ?"
אורן : " סיבוב" הוא אמר. זה צבט לי. באמת שכן , אבל הבטחתי לעצמי שאני לא חוזרת
למה שהיה פעם שעברה, אין התחרטויות הפעם .
פשוט אין! הייתי נחושה.
מקווה שאהבתם :))
דרך אגב, תיהיה עונה שנייה.
עריכה: חח תראו איזה מגניב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ספושית
