להלביש את השמיכה ולהשכיב אותה לישון. לכסות אותה ולשבת לידה עד שתירדם.

אתמול התחלתי לעבוד בגן ארועים ששייך למסעדה בהוד השרון..

לא בא לי על פוסט עמוק ודרמטי.. לא שהקודם היה כזה אבל לא חשוב...

אז ככה.. הגעתי ב-4 וחצי בצהריים (יום שבת כן?), כולם היו ממש נחמדים והציעו לי הסבר על כל הדברים וכו'.. אז בהתחלה סידרנו שולחנות וניקינו סכו"ם שעוד נשאר עליו לכלוך מהמדיח ובלה בלה, אחורי זה חתכתי כמה כיכרות של לחם וסידרתי אותן על השולחן של האנטיפסטי (סלטים ומנות ראשונות) ואז פשוט עמדתי שם והצעתי לכל אדם שעבר "שלום, אפשר להציע לך טורטיה? זה עם עוף, ירקות וטחינה." (כן אני יודעת שזה נשמע מזעזע אבל זה בן זונה!) כמובן שעשיתי את זה בקול מעצבן כזה של מרכזנית בסלקום או משו'..

אח"כ עברנו למזנונים של האוכל העיקרי... אני הייתי על הפסטות (אלא מה?)

וואו. איזה שמנים כולם! חח... מכירים את אלה שנותנים הסברים?! "תביאי לי קצת מזה.. עוד קצת.. ובנדיבות מזה כי בעלי פשוט נורא אוהב את זה.. וקצת פה בשביל הבן שלי.. עוד קצת.. יופי. תודה. (*חיוך מטומטם*)"

עכשיו כאילו.. על מי את עובדת?! הרי כולנו הולכים לאירועים ומתבאסים ששמים לנו קצת מדי בצלחת. דווקא על המשובח מתקמצנים. (ואל תשחקו אותה כאילו אין לכם מושג על מה אני מדברת.. אני בטוחה שגם אתם הולכים עם צלחת ענקית ו"מביאים לאבא ולאמא..")

קיצר היה אחד המצחיקים! זה היה בר מצווה, אז הביאו איזה זמר מעפן! חחחח... הוא פשוט עמד שם ושר שירים של עידן רייכל ושל שלמה ארצי ואנחנו פשוט לא הפסקנו להתפוצץ מצחוק! איזה טמבל! אודישן אחד של כוכב נולד הוא לא היה עובר. ובינינו, זה לא כזה קשה להתקבל לכוכב נולד.. סתם פלצנים.

אחורי זה יצאנו לפינויים. מכירים את אלה שאתם שואלים אותם "אפשר לפנות?" ואז הם עונים "אני לא יודע.. זה לא שלי". אה, אז רגע.. אני אלך לזאת שרוקדת שם ואשאל אותה אם אפשר לפנות לה את השולחן?! אה?! זובי! פיניתי להם כל אשכול ענבים שלא נראה לי אכיל.

אוקיי, הנה מגיע השוס של הערב. חחחחחח... אחד העובדים, נקרא לו י', ירד למטה למקום של הפינויים ודפק את החליקה של החיים על איזה משו' שנשפך לעובד אחר.. י' התחיל להתבכיין שכואב לו הגב אחוש וביקש לנוח קצת ואז לחזור לעבוד. ואז בא נ' והסתלבט עליו.. חחח... התחיל לחקות אותו ושכב על הרצפה כמו דביל..

(הנה, הנה הופאנטה..) באותו מקום שבו י' נפל יש כזה בור לביוב שהיה סגור אבל רפוף.. אז אח"כ נ' (זה שצחק על י') ירד למטה ודפק את החליקה של חייו לתוך הבור ביוב! חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח... רגל אחת שלו הייתה בפנים. הוא עוד שנייה שבר אותה.

אחרי שאני ו-י' צחקנו עליו, הלכנו לזרוק את הזבל וקלטנו את הכניסה לספורטן צמודה לשם.. הייתה שם איזו חגיגה של זקנים, משו' של 5 שנים לאיזו חברה... אז הורדנו את הסינרים והתפלחנו לשם (איך לא?) כדי לשתות איזה משו' יותר משובח ממים/לימונדה/תפוזים. כולם שם זקנים אחוש, שנינו באים מהכניסה האחורית של הזבל, צעירים ולבושים בשחור. לא נראה לכם מוזר משו'? הסתכלו עלינו קצת אבל היינו אדישים ושיחקנו אותה זוג. הוא שתה איזה שתי כוסות יין ואני פשוט עמדתי שם וחיכיתי לחזור.. בכל זאת זה היום הראשון בעבודה, ועוד לא בא לי שיפטרו אותי...

אז חזרנו ושאלו אותנו למה התעכבנו אז אמרנו שנשפך לנו כל הפח ולקח לנו שנה להרים.. (נו מה?..... שקר לבן.)

כל האנשים שבאו לארוע כבר התחילו להתפזר ואז התחלנו לקפל את השולחנות ואת הכיסאות ולהוריד את כל המפות. בקטע הזה כבר הרגשתי שאני הולכת למות. המקום פתוח אז ככה שצריך לשתות המון, במיוחד בחום של אתמול. באמת ששתיתי הרבה, אבל כנראה לא מספיק.. בקיצור הייתה לי סחרחורת נוראית וכאב ראש וזה.. אבל הכל כבר נגמר, שתיתי כמה כוסות מים וכבר הלכתי לתחנה עם י' ועישנתי סיגריה.

חזרתי מזיעה ועייפה, אך מרוצה. :)

קיבלתי 200 שקל... כן כן, אני יודעת. אני בת זונה.

זהו. ככה עבר היום הראשון שלי בעבודה המזדמנת... שבוע הבא המשך יבוא.. =]