my life

אוקי הקניון מהפוסט הקודם לא בדיוק יצא לפועל..

בגלל שבבוקר התפוצץ לנו צינור מים בבית ואמא אמרה שהיא לא תוכל לקחת אותנו..

ממש התאכזבתי והתעצבנתי.. חזרתי הביתה מהבצפר ופשוט הלכתי לישון..

לא אכלתי ולא יכולתי לדבר עם אפחד..

רשמתי במסן שאפילו לא ינסו לשלוח הודעות כי אני לא יענה..

ישנתי איזה 3-4 שעות אם לא יותר..

הייתי ממש עצבנית..עד שלא העירו אותי לא קמתי..

אבל לא בגלל זה באתי לכתוב פה..

באתי כי אני פשוט מרגישה לבד.. יותר מידי לבד..

וכי כמה שהן פגעו בי.. הן חסרות לי..

ואני יודעת שאני כבר לא צריכה לחשוב על זה כי עבר הרבה מאוד זמן..

וכל יום שעובר אני נפגעת יותר.. שאני רואה שפשוט פאקינג לא אכפת להן..

ששאני תמיד זאת שהייתה שם בשבילהן ושקרה משהו תמיד עזרתי ושרבנו תמיד באתי וביקשתי סליחה..

ואניר ואה שכשהייתי צריכה אותן הם לא היו שם..

ושהרחקתי הם לא שאלו למה הן פשוט התרחקו באותה מידה..

נכון יש מצב שזאת אשמתי.. אבל אני לא חושבת ככה..

אני חושבת שהן אלו שצריכות לבוא ולדבר..

במיוחד אחת מהן שהייתה יותר קרובה מכל אחד אחר אליי..

היא עוברת לידי, מסתכלת וכלום, לא אכפת לה..

לפעמיים באלי לבוא אליה ופשוט להגיד לה שתלך לעזאזל..

או לפעמיים באלי לשלוח הודעה במסן ולהגיד לה שהיא פשוט ילדה זוועתית ובחיים לא חשבתי שאני ככה יפגע מחברה..

אבל פתאום אני קולטת שהחברה השניה (אני בכוונה לא מזכירה שמות) היא הייתה קרובה אליי מכיתה ז' ולאט לאט התרחקנו אבל מיום ליום אני קולטת שמליון דברים קרו לי רק בגללה.. ורובם רעים..

אני פשוט רואה שהיא הרסה לי את החיים במובן כלשהו ואני לא מגזימה אני פשוט מרגישה ככה..

התרחקתי ממישהו שאהבתי כ"כ בגללה! בגלל שהיא הכניסה לי למוח שאם אני יגיד לו שאני אוהבת אותו ככה אני ישכח ממנו.. ולא, לא שכחתי אותו בגלל זה שכחתי אותו בגלל שעבר המון זמן שלא דיברנו בו בגלל שהוא ניתק איתי קשר בגלל שאמרתי לו שאני אוהבת אותו והוא היה ידיד ממש טוב שלי.. ונכון זה קרה מלפני יותר משנתיים ועכשיו, עכשיו אני קולטת כמה הוא חסר לי.. איזה טעות עשיתי שבכלל אמרתי לו דבר כזה..

כי הייתי שוכחת אותו בכל מקרה, הייתי שוכחת אותו בלי להגיד לו ועכשיו יכולנו להיות ידידים ממש טובים..

אבל ז לא קרה..

ויש אנשים שיגידו שכל דבר שקורה כנראה היה צריך לקרות גם אם הוא טוב וגם אם הוא רע..

אבל זה לא רק העניין הזה זה עוד הרבה דברים שקרו בגללה או בגללן..

ופשוט נמאס לי, נמאס לי לחשוב עליהן בכלל..

הן כ"כ פגעו בי וזה לא מזיז להן שום דבר..

זה פשוט מגעיל אותי שהיו לי כאלו חברות..

ואני רואה את זה עכשיו כשיש לי חברות אחרות שהן מתנהגות אחרת לחלוטין..

אבל בלי שום קשר אני מרגישה לבד..

אני צריכה חיבוק כזה מכל הלב של איזה כמה דקות..

פשוט שמישהו יבוא ויתן לי חיבוק גדול, חם ואוהב..

שהוא באמת יתכוון לחיבוק הזה..

שפשוט כמה דקות אני יעמוד מחובקת עם מישהו בשקט וירגיש שבאמת אוהבים אותי בעולם הזה ואני לא לבד פה..

אני צריכה לשכוח. ואני צריכה חיבוק.