my life

אוקי אז כן הייתי שמחה במידה כלשהי בפוסט הקודם..

אבל זה עבר לצערי=\

ברגע שאני מדברת איתו הכל נראה לי טוב ויפה..

אבל זה תמיד נגמר בריב כלשהו..

ואז..

אז מתחילה הבאסה..

למרות שהיא תמיד שם. גם שאני מדברת איתו..

בכל זאת יש לו חברה..

אני ממש רוצה לפגוש אותו כבר אחרי כ"כ הרבה זמן..

אבל תמיד הוא נותן לי תחושה שהוא לא כ"כ רוצה למרות שהוא אומר שהוא הכי רוצה בעולם לפגוש אותי..

הוא כל הזמן אומר לי שהוא אוהב אותי וכאלה..

אבל.. כאילו פאק! יש לך חברה!

הסברתי לו שאני נשברת בגלל זה כ"כ הרבה..

והוא אומר שגם לו זה לא קל לשקר לחברה שלו לגביי וכל זה..

אבל אני ממש לא מבינה אותו..

אני לא רואה איפה הוא נשבר\סובל פה..

באמת שלא!

לפעמים הוא שולח את ההודעות הבלבלות האלה של "אני אוהב אותך" באמצע הלילה..

ויום למחרת כאילו כלום לא קרה.. או שמדברים על זה שניה והוא אומר שהוא מבולבל וכל החרא הזה..

באמת שכבר נמאב לי..

אני רק נשברת מיזה יותר..

חברות שלי אומרות לי פשוט לנתק איתו קשר או להפסיק להיות איתו ככה..

המצב בנינו הזוי לגמרי ושתינו יודעים את זה..

תמיד אנחנו אומרים שאין כלום אבל אחרי זה שוב אומרים שצריך לדבר על זה..

ואנחנו אף פעם לא ב א מ ת מדברים על זה..

כי אני יודעת שאני רוצה שיהיה בנינו משהו אחר ממה שהוא רוצה..

ואני יודעת מה הוא רוצה=\

אבל.. זה לא משהו שאני רוצה..

ואני גם לא רוצה להגיד לו מה אני רוצה כדי לא לפתח ציפיות למה שהוא יגיד..

ואז אולי להתאכזב.. שוב!

האכזבות האלה מאהבה קרו לי כ"כ הרבה פעמים שבאמת כבר נמאס לי!

אני כבר לא מסוגלת לחיות עם זה..

אני רק מקווה שאולי הפעם זה יהיה קצת אחרת..

יש למישהו דעה על הסיפור הזה שיש בנינו?!

אני ישמח לכל דעה.. גם מאנשים שמכירים אותי או אותו וגם אלו שלא..

ואני ישמח אם תעזרו לי:)

יום טוב:)