my life

הבלוג הזה זה הנקודת מפלט האחרונה שלי..

אני לא יכולה יותר..

היום זאת היומולדת שלי.. יומולדת 17!

רציתי כבר המון זמן ללכת לעשות מסיבה בים.. עם חברים, שתיה,נרגילה..

עד שפתאום הכל התחיל להסתבך..

אחד, שתיים לא באים אמרתי בסדר..

אבל זה הפך להיות חברה טובה וידידים טובים כבר התחיל לצאת לי החשק..

ושאני אומרת למישהו אם הוא רוצה לבוא?

והוא אומר לי תאחלס לא. אבל אני בא כי זאת היומולדת שלך..

אז עוד יותר יוצא החשק..

וכן רן(!) אתה בנאדם מגעיל!

בחיים לא חשבתי שאתה תגיד לי מה שאמרת אתמול..

אז אוקי ביטלתי תמסיבה, בגלל דברים שאמרו, בגלל אנשים שלא באים, בגלל שפתאום החנות של השתיה סגורה!

ואז חברה טובה שלי פשוט אמרה דברים כ"כ נכונים אותו דבר גם על ידיד שלי..

אז אמרתי טוב אני אעשה מסיבה זאת היומולדת שלי מי שלא רוצה לבוא שלא יבוא!

עד היום הכל היה טוב..

ופתאום הקבוצה הכי גדולה שיש שם את הדידים הכי טובים שלי שבאת היה לי חשוב שיבואו..

פתאום הם לא יכולים.. אז לא יודעת אם זה תרוץ או אמת אבל הינה בסופו של דבר אני יושבת ביומולדת שלי בוכה מול המחשב וכותבת פוסט אחרי כמעט חודש שלא כתבתי..

והייתי בכלל אמורה להיות בים עם חברים לשתות,לצחוק, להשתגע..

הבנתי שחלק מהחברים שלי זה לא מה שחשבתי שהם..

יוצא שאני תמיד מתאכזבת כ"כ מחברים..אנשים שאני הכי סומכת עליהם והכי אוהבת אותם

גורמים לי פשוט לבכות ביום שאמור להיות היום הכי שמח בשנה.. יום בשבילי!

לא חשבתי שלידידים שלי יותר חשוב שתיה במסיבה מאשר חברה שחוגגת יומולדת..

זה נראה לי הדבר המרכזי שבגללו רובם לא באו..

לי נמאס שלא יכולה להיות מסיבה בלי שתיה ובלי נרגילה ושכולם יבואו..

אנשים חושבים שרק עם זה אפשר להנות..

אז נכון זה מוסיף לחגיגה אבל ראבק זה לא כל המסיבה!

אז...מזל טוב לי?!

ולילה טוב?!