למצוא את עצמי

לפני מספר חודשים נכנסתי לפרוייקט שחשבתי שעביר לי את הלימודים בכיף ושאני אפילו אקבל על זה מלגה.
מסתבר שזה לא כזה כל כמו שחשבתי ומתחילות לצוץ אותן שאלות שעלו בעבר אבל היום אני מעיז לשאול אותן.

לפני חמש שנים הייתי צל של בן-אדם אובדני.
לפני חמש שנים באמצע פעילות במרכז העיר שכם, עצרתי את הסופה הממוגנת, עליתי על הגג וביקשתי מחבר שיצלם אותי, הבעיה היתה שלא ראו כלום במצלמה אז כיוונתי על עצמי את הפרוג'קטור של הרכב.
אהה וגם לבשתי חולצה לבנה.
חמש דקות אחר כך ירו עלינו (מעניין איך הם ידעו שאנחנו שם),
הראשון שרץ קדימה היה חייל אובדני ששקל יותר ממאה ושלושים קילוגרם!!
לא לבשתי שחפ"ץ וגם לא לקחתי איתי מחסניות להחלפה,
אני לא מבקש צל"ש להפך אני חושב שהיו צריכים לשלוח אותי לכלא לכמה שבועות על זה שסיכנתי בצורה מטומטמת חיי חיילים.

שנה אחרי זה כבר הייתי אזרח, לא סיימתי שלוש שנים, הם פיתרו אותי אחרי שנתיים וחצי.

היום 5 שנים אחרי התמונה ההיא בשכם אני שוקל פחות מ 95 קילוגרם.
היום אני לא יודע את אני מספיק טוב (לפעמים אומרים לי שכן).
אבל אני מאוד רוצה להישאר כאן.

באמצע הכרתי כמה אנשים שהיום אני יודע שהם חברים,
אלו שאמרו לי ***** עזוב אותך שטויות וגרמו לי להבין שזה שאני רוכב במהירויות של יותר מ 200 קמ"ש ולא כל כך מקשיב לשוטרים שאומרים לי לעצור,
אפילו אחרי שעברתי תאונה (בפעם הראשונה שהחלטתי לרכב כמו בן-אדם), חזרתי להשתולל על הכביש,"אז מה שעשיתי תאונה לא קרה לי כלום ואם אני צריך לגמור אז לא נורא".

היום אני עובר את ה 90 קמ"ש רק כשאני נוסע על כביש 6 .
היום אני מרגיש טוב עם עצמי, נוח לי לצאת לבלות, להתחיל עם בחורות, לאכול במסעדות, סתם להיום עם אנשים.

היום סיכמתי את פרטי ה"התנדבות בקהילה" שאני אמור לעשות השנה.
אני מקבל מלגה אז אני לא רואה את עצמי כמתנדב.
אני אמור לעבוד עם ילדים, והמחשבה הראשונה שעברה לי בראש הייתה "אני מספיק טוב ?", איך אני יכול להגיד לילד להכין שיעורים אם אני מעולם לא הכנתי שיעורי בית (ואני בשנה השניה בלימודים גבוהים)?,
איך אני יכול לעזור לילד מנודה, אני תמיד הייתי הילד הזה.
אני לא יודע איך הופכים להיות הילד המקובל.

שאנחנו מבוגרים אנחנו יודעים שבכל קבוצה יש דמויות קבועות,
אחת הדמויות היא ה"outsider" זה שלא קשור לקבוצה,
היום אני יודע שזה התפקיד שלי בכל קבוצה שבה הייתי וכנראה שבה אני אהיה.
זה לא תפקיד רע זה תפקיד (לדעתי גם יותר טוב מזה שנגרר).
אבל ילדים לא מבינים את זה וכנראה שבגלל זה אין את התפקיד הזה בקבוצות של ילדים (יש אבל הם לא רואים אותו כחלק מהקבוצה).

אני מתחיל לחשוב שאני פשוט מפחד להישאב לתפקיד הזה בקבוצה שאני המדריך שלה.

כנראה שיש רק דרך אחת לגלות...

אני הולך לקפוץ למים!!!