|
 כינוי:
מין: זכר MSN:
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2008
מעללים.
כרגע קמתי מהכסא ומעדתי על חוט. וכשהסתכלתי אחורה, לא ראיתי את החוט שתיקל אותי.
וזה גרם לי לחשוב.
הרגשתי את החוט הזה, אבל אני לא רואה אותו. אני לא יכול לצעוק עליו, אני לא יכול לכעוס עליו,
אני לא יכול להוכיח שהוא כמעט הפיל אותי, למען האמת אני לא יודע אפילו איך הוא נראה.
אני לא אוכל לתבוע אותו, ולא רק כי חוטים לא יכולים לשכור עורך דין, אלא כי אני לא יודע איזה מעשרות החוטים בעמדת המחשב שלי הוא היה.
אני רק יודע שאותו חוט מסתורי גרם לי ל3 שניות למעוד. ואז ל3 דקות לחשוב. ואז ללילה שלם ליהיות שמח.
כי זה מה שתמיד קורה לנו, ותמיד ייקרה.
חוט.
היום הלכתי לבית הספר עם מטריה וירד גשם. מצד אחד המטרייה הייתה קטנה מדי, ובכלל לא הגנה עליי מהגשם.
מצד שני, היא גרמה לי להרגיש בטוח, והשליתי את עצמי שלפחות הראש נשאר יבש.
בכל אופן הייתה רוח, ומאז שהייתי קטן כשהייתה רוח הייתי מושך את המטרייה אחורה כדי להתנגד לרוח, שלא תתהפך המטריה, או אפילו תשבר ואני אתקל בביש.
תוך כדי אותו אינסטינקט ילדותי של משיכת המטריה נזכרתי בשיעורי פיזיקה. הלא החוק השלישי של ניוטון בפירוש אומר, כוח שאתה מפעיל על גוף,
יפעל באותה הכמות בדיוק בכיוון ההפוך.
לכן כשאני מושך את המטרייה, אני רק נותן כח נוסף בעזרתו הרוח יכולה להפוך אותה. לכן דחפתי אותה החוצה, פתחתי אותה בכוח ואפילו הפעלתי כוח נורמל בכך שהצמדתי אותה לראש שלי.
והמטרייה לא נהפכה. או נשברה.
וככה החוק השלישי של ניוטון גרם לי להרגיש בטוח בדרך לבית הספר.
היום הייתה פגישת פרחים, ונכנסתי בתור אותם האנשים שאהבתי לשנוא שנה שעברה. בתור המסתכלים מהצד, מעבירי הביקורת.
וראיתי את עצמי עם פרצוף אחר, נזכר בכמה טמבלים כולנו כשאנחנו מדריכים בפעם הראשונה קבוצה שגדולה עליינו.
צחוקים.
מחר יש לי מבחן בתנ"ך ובוחן באזרחות. אני לא מוכן. אני שונא את זה.
לא מעצבן אתכם שבמקום עינב בובליל, הבורה, הפוסטמה, הקולנית, הכוחנית, המזרחית והטיפשה,
עף הבחור הכי חמוד בסדרה רק כי הוא חדש? אז מה? הוא מוצלח יותר מ3 חמישיות מהשאר. והוא שרירי בצורה מעוררת השראה.
ואל תשפטו אותי. אני רואה האח הגדול, וזו לא תת-רמה. זה גן חיות לחייזרים. וזה עשוי לא רע בכלל.
לילה טוב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
