https://www.youtube.com/watch?v=5voZJSrSiVU
מרגישה נורא בודדה, כולם עסוקים,ואני די לא עושה כלום.
למרות שעכשיו זה משתנה,עקב זה שאני עוברת דירה,מתחילה להתנדב,ומתחילה לבדוק מקומות עבודה..אבל בהרגשה,
עדיין בתחושה שנשארה אחרי חודשיים של לא לעשות כלום רק לצאת ,לבלות,ולברר קצת דברים אבל בלי באמת מטרה.
וכולם עסוקים.
ואני לא מצליחה להרים את עצמי.
מרגישה שברירה,כל דבר מצליח להפיל אותי עוד קצת עמוק.
שירים שמחיים מעצבנים אותי,ואין לי מצב רוח לשאר השירים.
איך נתתי לעצמי להגיע למצב רוח הזה...
זה בשלבים, בתחלה מרמור וכעס, ואז חוסר רצון וכוח לעשות דברים,ואז האנמיות או עצבות..
זה לא אפילו תחושה של ביאוס.
אני אפילו לא מצליחה לעודד את עצמי, איך שהוא רק שוקעת קצת כל יום.
וחברה שלי מקסימה, היא היחידה שמשוחררת מהחברות,והיא תומכת,אבל גם לה קצת קשה, ואני לא הבן אדם הכי אופטימי כרגע.
כבר לא בטוחה שאינ טובה בלרומם את עצמי.
ולא בא לי. זה לא זמן טוב לחשוב.
כנראה שזאת הייתה הטעות שלי. היה לי יותר מידי זמן להיות עם עצמי לבד ולחשוב, שום דבר טוב לא יוצא מזה.
ועכשיו מהמ אני עושה עם עצמי,איך אני יוצאת מזה.