broken thoughts

 וא רוצה להתקרב ואני מתרחקת. זה נהיה רציני ואני מחפשת דרך לברוח.איזה פיתרון שיגרום למצב להישאר כמו שהוא.זה מהר מידי.זה מהר מידי בשבילי. והוא מקסים, מחייך חיוך מבוייש בא לקראתי, מנסה להסביר שאבין.מנסה שאסתכל אליו, למרות שאני לא מסוגלת, מבקש שאחבק שאנשק, מסוגלת לזה.

מנסה לא להלחץ.מנסה לשתף מה חושבת.מבלי לשתף יותר מידי.

חושבת על הפסקה.

לא רוצה הפסקה.

רוצה שירגיש פחות,שיאהב פחות, שיסביר יותר.

ש..

יתקרב אבל שיתרחק.הקרבה מפחידה.

השלב ביחסים שבו נהיים תלותיים אחד בשני.שצריכים את העזרה נפשית את המשענת.אוח לא.

אוף והוא כזה מקסים וזה לפעמיים מעצבן כמה שהוא מתחשב ותומך.והוא מתוק

וכשהוא מחייך את החיוך ה..החיוך שלו. אני אוהבת אותו.אבל לחשוב על הקשר בצורה שהוא חושב עליה מלחיצה אותי.הוא לא צריך לדבר ככה.

אני אוהבת את הבן אדם הזה, וזה לפעמיים מוזר לי כמה מהר הוא יכול לגרום לי לחייך, להתרגש וגם להתעצבן.

אני אוהבת שהוא לידי, מרגיע אותי כשאני נלחצת, מעצבן אותי כשאני רגוע, ומשעשע אותי כשאני משועממת.

אני לא מכירה גברים כאלה.אנשים כאלה.שפשוט אוהבים, ולא מתביישים בזה או מנסים להסתיר את זה.אלא שמחין בזה ורוצים לשתף את כולם.אני ככ שונה בחשיבה שלי בתפיסה שזוגיות  יש בה הרבה פחד, תלות מסויימת שגורמת לחולשה..מה שמפחיד אותי כהוגן.ואז הוא נמצא שם.מחבק.

ואני יודעת שהוא רוצה אותי.ולהיות איתי.וזה לא גמו אן האקס שלא ידע להחליט טתיד אמר "לא יודע לא יודע", וקל ליפול לידיים שלו לחמימות הזאת של אהבה.

והוא משגע אותי, מצליח לפרוט על כל העצבים שלי, תכונה ככ חשובה לי בגבר. ( יש לי נטייה להיות אדישה ),וכן אני קצת רעה, ולפעמיים אני קצת מגזימה ומראה לו יותר מידי ממני.

מפחד מאינטימות,מהפחד מקשר ארוך,מפחד לחשוף ולהפתח..אני אוהבת את המגע שלו ,את השלווה והתשוקה שהוא מביא לחיים שלי.את הרצינות, המחוייבות שלו אלי,לעבודה שלו,לאכול את החיים.

וקשה. הוא מעצבן ככ,בכל כך הרבה דברים,ומתסכל לפעמים בקריאת אסטואציות,אבל אני אוהבת את הצחוק שלו, את העובדה שאני מצחיקה אותו ושהוא אומר שאני עושה לו טוב ושהוא עושה לי טוב, ואת התחת הקטן שלו ^^