"תהני מהזמן שלך שם, תבלי, שיהיה לך חוויות לספר לנו כשתחזרי"

אז מה עושים כשחלום מתרסק?

כי זה לא כאב שניתן לעמוד בו,

זה כואב כשאתה ישן, וזה כואב כשאתה אוכל, וזה כואב כשאתה שומע מוזיקה, וזה כואב כשאתה מסתכל בחלון, וזה כואב כשאתה עומד או יושב או שוכב, וזה לא נעלם, זה פשוט שם, ואין שום דבר שיכול להיעשות בשביל לגרום לזה להיעלם.

הדבר היחיד שניתן לעשות הוא להרגיש אתזה, בכל רגע, כל שניה, כל דקה, כל שעה, כל יום, כל הזמן.

כי לספר בדיחות לא יעזור, וכי לחייך חיוך מזוייף לא יעזור,

כי זה רק מחמיר עם כל דקה שעוברת,

כל דמעה שזולגת נעלמת לשווא.