עבר המוןהמון זמן מאז שעידכנתי פה.
הרבה תקופות חלק טובות יותר וחלק פחות.
בקיצור עבר הרבה.
מה שמדהים אותי שאני שמה לב כמה אני משתנה עם הזמן ואני רואה את זה טוב בכל מה שאני כותבת בבלוגים, הצורה שאני כותבת ,התוכן וגם הכמות של הפוסטים.
עכשיו אין לי כבר כ"כ הרבה סבלנות לשבת ולשפוך את החיים שלי בבלוג, לא לדעת מי קורא את זה או את מי זה מעניין.
אני יודעת שזה כיביכול בשבילי הבלוג,מקום לפרוק את המחשבות אבל תכלס זה בולשיט! רוב מי שכיום יש לו בלוג זה לא באמת בשביל פריקה זה בשביל להיראות ולהראות, לקבל תשומת לב נוספת, לרשום סתם דברים מיותרים וחסרי תוכן,סתם! פשוט סתם.
כן, אולי אני מחפשת חלק מזה, בכל מקרה כולנו אנושיים, אבל לרוב אני מחפשת מקום מפלט, מקום בו אני פשוט אני, להגיד מה שבא לי מתי שבא לי ואיך שבא לי
ושיזיין העולם!
לכתוב זה משחרר, מוציא את מה שקשה להסביר בדיבור.
בכל מקרה..
נמאס לי לחפור.
רציתי לעדכן אחרי התקופה הארוכה והפוסט הקודם פשוט עיצבן אותי.
התחילה תקופה לא רעה, רק שישאר ככה.
Stop making the eyes at me, I'll stop making the eyes at you
And what it is that surprises me is that I don't really want you to
And your shoulders are frozen (cold as the night)
Oh, but you're an explosion (you're dynamite)
Your name isn't Rio, but I don't care for sand
And lighting the fuse might result in a bang, b-b-bang, go!
I bet that you look good on the dancefloor
I don't know if you're looking for romance or
I don't know what you're looking for
ארקטיק מאנקיז כרגע אחת מאהבותי הגדולות!
וגם התחדשתי לי באלבום שלהם<:
פתחתי דף חדש לתקופה חדשה.