We
Don’t need
Anything.
Or any one?
If I lay here
If I just
lay here
Would you
lay with me
And just
forget the world?
I don't quite know
How to say
How I feel
Those three words Are said too much They're
not enough
חשבתי המון לפני שבאתי לכתוב את הפוסט הזה...
פשוט היה לי יום ממש לא טוב ,
עם כ"כ הרבה דברים לפרוק.
אז במקום לספר מה קרה לי,
החלטתי לספר לא יודעת איך לקרוא לזה סיפור , שמזה אפשר להבין .
אני יודעת, שאני לא טובה בזה.
אני מבינה.
אני לא הפסיקה לשמוע את זה,
לראות את זה,
ובכלל להרגיש את זה.
''אופי טוב לא ייקנה לך מקצוע"
מילים שלכאורה היו הכי פשוטות בעולם,
הכי פשוטות אה?
מי שם אותך כשופטת על מה ייקנה לי מקצוע ומה לא?
ובכלל,
מה זה משנה?
זה קנה לך בכלל מקצוע?
תסתכלי על עצמך, כולה למה הגעת?
''א-ו-פ-י ט-ו-ב לא ייקנה לך מקצוע"
בשביל להוציא משפט כזה, צריך להיות טיפש מוחלט.
ראיתי עוד אלפי אחרים, שגרועים במה שאת טובה,
והשיגו: א. מקצוע יותר טוב משלך. ב. מרוויחים כסף רב בהרבה ממך. ג. חכמים בהרבה ממך.
אוח, הזלזול.
מי שם אותך, כבן אדם, ששווה לי בכל המובנים (יהדות בטח ובטח לא למדת..) כמחליטה על מה ייקנה לי מקצוע ולאן אני אתקדם בחיים?
מי שם א=ו=ת=ך להסתכל עליי בזלזול כזה,
וללכת מבלי להקשיב כיאילו אני איזה מסטיק על הסולייה שלך.
מי נתן לך את ההרגשה שאת אשת העולם הגדול, ואין מושלמת ממך?
ולמה א-ת שחשבתי שאני מכירה אותך, כאילו מעריצה אותה?
למה בכלל את השתנית ככה?
מי נתן לך את הרשות להשתנות ככה?
בעצם, מי אני שאחלק פה אישורים?
אני לא מבינה, חשבתי שאני מכירה אותך!
אבל אני אמשיך הלאה,
אני אמשיך הלאה..
אני חייבת.
100 במתכונת בהיסטוריה תהיה התחלה טובה.
הלוואי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
