בעצם, פלוס.

פלוס איזה חצי קילו, או קילו.

אז כמו שכבר אמרתי, החבר נסע ל-20 יום לחו"ל עם המשפחה. ומחר (טכנית, כן. זה מחר) הוא חוזר.

במהלך כל החודש הזה ניסיתי לנהוג בשיטת הימים הירוקים-צהובים-ורודים,

ועד היום, ה-29 לחודש (כולל), הגעתי ל:

יום ורוד אחד,

10 ימים צהובים,

ו-17 ימים ירוקים.

את המסקנות מכך, תסיקו לבד.

בשבועיים האחרונים אני טוחנת כאילו אין מחר. כל יום מסתכם ב-1200-1500 קל'. היה יום אחד שאפילו הגעתי בו ל-2000 קל' (כן, לא נתווסף לי בטעות עוד 0......).

ומצד שני, היו גם ימים של 500 קל', ואפילו של 100 וקצת.

אין לי מושג למה אני לא מצליחה יותר לשלוט בעצמי. השבועיים האחרונים היו פשוט זוועה, וגם אני וגם המשקל טורחים להזכיר לי את זה לסירוגין.

ואני פשוט, כאילו לא מפנימה.

אני מבינה, אני אוכלת הרבה, עד כאן בסדר.

אבל מה שאני לא מבינה הוא... איפה הימים שבהם הייתי אוכלת מספרים? שבהם היה אכפת לי ממשהו? כל דבר שהכנסתי לפה (או שחשבתי בכלל על להכניס לפה) עבר בדיקה בטחונית בהיקף של עשר דקות, כולל הספורט שאעשה לאחר מכן, שומן רווי, קלוריות, נתרן...

כבר לא אכפת לי מעצמי?

אני מזניחה את עצמי?

אני מנסה לא לחשוב על החבר כהדבר שמחזיק אותי בכל העניין עם האוכל, כי גם כשהוא לא היה פה (בייחוד בימים הראשונים, כשעוד הייתי ב'סמי-דיכאון') הייתי דואגת לעצמי. שמרתי על עצמי.

ופתאום... זה לא נורא כ"כ.

אז אכלתי 2000 קל'. אז מה? מישהו מת?

לא.

אבל אני לא אהיה רזה.

אני לא רוצה לעלות שוב. זה הדבר שהכי יטריף אותי כרגע.

ירדתי כבר קרוב לארבעה קילו (בחרא דיאטה) בקצב נורמלי, של דיאטה נורמלית. ואני לא מתכוונת להעלות אותם שוב, קל וחומר עם תוספות.

הייתי שם כבר. זה מתסכל רצח. עד תחילת יא' ירדתי את השלושה וחצי, ארבעה קילו כמו שצריך. והחמיאו לי וצמתי וסירבתי לאוכל.

ואח"כ זה פשוט... נעלם.

ואז שוב חזר. והפעם הורדתי כמו שצריך. המשקל הכי נמוך שהגעתי אליו החודש היה 51.9, לפני בערך שבוע, אולי שבוע וקצת.

בהתחשב בכך שב-1.7 הייתי במשקל 54.1, זה נחמד. יש שיגידו אפילו מעולה.

אבל אם היום נשקלתי והייתי 52.9, זה מאד לא בסדר.

לעלות קילו בשבוע זה דבר שאני לא יכולה לקבל, אין מצב.

אולי אני פשוט צריכה לחזור לרשום את כל מה שאני אוכלת בסמסים, לשמור בטלפון, לחזור הביתה ולבדוק קלוריות באטרף.

וגם לאכול פחות יעזור........

וסתם כי זה כיף - נשים גם טינספו. זה לא מזיק ;)

(ד"א, רוב התמונות קטנות... אין מה לעשות. דוגמניות קטנות לא צריכות תמונות גדולות..)

קודם כל, Stephanie Naumoski. נערת אוסטרליה או משהו כזה. בת זונה לא נורמלית P:

היא גם אמרה באיזשהו ריאיון שהיא אוכלת עד תשע ארוחות ביום... נו, בטח. ואני כרוב חמוץ.

תיחנקי, מופקרת...

אה, רגע. יש עוד כאלה????? :|

http://www.accesshollywood.com/content/images/91/originals/91254_is-miss-australian-pageant-contestant-stephanie-naumoska-too-skinny.jpg

וקישור לסרטון מהתצוגה...

http://www.accesshollywood.com/is-miss-australian-pageant-contestant-stephanie-naumoska-too-skinny_video_1090742

ומספיק איתה, אין עוד תמונות שלה בכל מקרה...

נעבור לדוגמנית מדהימה אחרת - Irina Lazareanu:

תמונה מדהימה שישרא לא מרשה לי לשים :(

http://estaticos01.cache.el-mundo.net/yodonablogs/albumes/2007/04/11/kate_moss/1176291879_extras_albumes_0.jpg

ואחת נוספת, ייאי:

http://www.designerdenimjeansfashion.com/brandss/DesignerDenimJeansFashion-Portraits-Superfine-London-IrinaLazareanu-101x.jpg

ומאחר והשעה כבר שתיים וחצי בלילה, אני אפרוש לי לפייסבוק קצת ואז לישון.

לילה טוב לכולן

- תזכורת לעצמי:  הבטחות צריך לקיים בכל מחיר -