-All adults were once children

היום ישבתי וחשבתי (נו אין משהו אחר לעשות בשביתה המחורבנת הזאת).

והבנתי, כמה מפגר זה בלוג.

ואני לא אתחיל להסביר פה, כי אין לי כוח.

אבל הקטע זה שבהתחלה זה מגניב, ובאמת הרעיון של זה יפה. אבל עושים מזה לא מה שצריך להיות.

ואז נהיים מכורים.

וכן, הבנתי שהתמכרתי, ואני ממש לא רוצה להגיע למצב שאני הופכת להיות זונת תגובות וכניסות. כי אני מכירה כמה שכאלה.

אז זהו. אני כניראה אסגור את הבלוג עוד כמה זמן, לא יודעת מתי. עוד כמה ימים.

זה הימים שאני נותנת לכם להיפרד ממנו יפה XD

נקשרתי אליך, בלוג יפה שלי.

אז המילות פרידה ממך יהיו, שעברתי איתך תקופה יפה, ואני לא מצטערת שהיה לי את הבלוג הזה.

אבל זהו, הגיע הזמן להמשיך הלאה. *סמיילי נושם עמוק ומתאפק לא לבכות*

אם אתם רוצים תנסו לשכנע אותי, אבל אני לא יודעת אם תצליחו. אני 90% שלמה עם ההחלטה, ובדרך כלל, הרוב קובע.

לסיום אני רוצה לעשות שאלון כזה מגניב שכולם עשו ורק אני לא:

צבע שיער טבעי:

[ ] אדום, ג'ינג'י - 100$

[ ] חום - 75$

[ ] בלונד גס - 60$

[ ] בלונד - 50$

[ ] שחור - 15$

[ ] קירח - 5$

[ ] אחר - 75$

צבע עיניים:

[ ] כחול - 100$

[ ] ירוק - 75$

[ ] חום - 20$ 

[ ] הייזל - 50$

[ ] אחר - 15$

גובה:

[ ] מעל 190 ס"מ - 200$

[ ] 170 ס"מ-190 ס"מ - 175$

[ ] 130 ס"מ-170 ס"מ - 150$

[ ] 115 ס"מ-130 ס"מ - 75$

[ ] 55 ס"מ-115 ס"מ - 45$

[ ] מתחת ל-50 ס"מ - 0$

גיל:

[ ] 31-40 - 100$

[ ] 26-30 - 75$

[ ] 21-25 - 50$

[ ] 18-20 - 25$

[ ] 0-17 - 15$

חינוך נוכחי:

[ ] PHD - 500$

[ ] בעל מקצוע - 450$

[ ] תואר ראשון - 400

[ ] שותף - 350$

[ ] קולג' - 300$

[ ] סיים תיכון - 250$

[ ] תיכון - 200$

[ ] חטיבת ביניים- 150$

[ ] נשר מהתיכון - 100$

[ ] יסודי - 50$

[ ] מה זה בית ספר? - 0$

מצב במשפחה:

[ ] תאום או יותר - 300$

[ ] נולד ראשון - 300$ (אם לא מחשיבים את החצי אח שלי שנולד לפני)

[ ] נולד יחיד - 250$

[ ] נולד שני - 150$

[ ] נולד אמצעי - 100$

[ ] נולד אחרון - 50$

הרגליי שתייה:

[ ] אף פעם - 300$

[ ] רק בחגים - 250$

[ ] לפעמים - 200$

[ ] פעם בשבועיים - 150$

[ ] כל שבוע - 100$

[ ] פעם ביומיים - 50$

[ ] פעם ביום - 15$

[ ] חיי בבקבוק - 0$

השקפה:

[ ] ללא תיקונים - 75$

[ ] משקפיים - 50$

[ ] עדשות - 25$

[ ] תיקון בניתוח - 10$

צבע מכונית:

[ ] זהב - 800$

[ ] חום - 700$

[ ] אפור - 600$

[ ] כחול - 500$

[ ] לבן - 475$

[ ] שחור - 450$

[ ] אדום - 400$

[ ] ירוק - 350$

[ ] ארד - 300$

[ ] סגול - 250$

[ ] מתכתי/מטאלי - 200$

[ ] צהוב - 100$

[ ] מובחר - 75$

[ ] חלודה - 15$

[ ] אין מכונית - 0$

מידת נעליים:

[ ] 45+ - 30 $

[ ] 35-45 - 200$

[ ] 25-35 - 100$

[ ] מתחת ל-25 - 50$

צבע החדר:

[ ] שחור - 500$

[ ]  כחול - 475$

[ ] חום - 450$

[ ] סגול - 425$

[ ] לבן - 400$

[ ] ירוק - 350$

[ ] כתום - 300$ 

[ ] צהוב - 200$

[ ] ורוד - 100$

[ ] אחר - 50

אני שווה 2060 דולר!

טוב נו כולנו יודעים שאני שווה הרבה יותר |גבות|

חח סתם ^______________^

ואולי, בשביל להביע פרידה אנושית מהבלוג, תגיבו. פעם אחרונה.

באמשלכם. D:

ופעם אחרונה, וכואבת.

ביי בלוגי , כפרעליך 3333333333333333333333333>

אני לא יודעת מה לעשות עם הבלוג הזה. רציני.

כאילו אני מרגישה שנהייתי מכורה לישרא. קשה לי לעבור יום בלי לראות בלוג אחד לפחות, או לראות אם הגיבו לי, וכל השטויות האלה.

ואני ממש אבל ממש לא רוצה שזה יחמיר.

בגלל שזה לא בלוג אנונימי וכולם קוראים פה אני לא יכולה באמת לכתוב דברים אישיים שעוברים עליי, ובראש שלי... אז פשוט הבלוג נהיה "המרוץ אחרי הכניסות והתגובות".

ויש אנשים שזה פשוט מחליא אותי מה הם עושים בשביל זה..

מקפיצים בלי סוף, יושבים שעות מול הבלוגים, ועוד כל מיני דברים שפשוט כרגע לא עולים לי לראש.

מצד שני זה דיי מוזר לי לעשות בלוג אנונימי. לשפוך הכל וזה. אני לא בטוחה שזה מה שאני באמת רוצה.

יש כל כך הרבה דברים שאני רואה בכל מיני בלוגים שפשוט נהיו תת רמה...

זה המקום של אנשים משועממים לשים כל מיני שטויות, או המקום שלהם לחוש...

וכאילו אני לא אומרת לא... זכותכם. לא אכפת לי מה אתם עושים עם עצמכם.

אבל לפעמים אני שואלת את עצמי איך זה משפיע עליי. אם הבלוג שלי זה גם המקום שלי לחוש ולשים כל מיני שטויות...

(טוב, לגבי השטויות נראה לי שכן, מאוד *ראו את השאלון שני פוסטים למטה*)

אבל למרות הכל, זה דיי כיף כל הסיפור הזה. למרות כל המגרעות. (בגלל זה אנשים עושים בלוגים)

וזה גם שימושי מכל מיני בחינות.

השאלה אם זה שווה את זה.

עכשיו בנושא אחר לגמרי, אבל גם מתאים לכותרת, כי גם הוא דיי מוזר.

היום אמא אומרת לי כזה "דניאל, היום דיברתי עם ענתי (חברה של אמא שלי שעובדת ביוגה בספין פלוס) והיא אמרה לי שדן (הבן של בעלה שבא כל שנה בחורף מאוסטרליה, ששם זה הקיץ שלהם, לחוג) שגם השנה הוא יבוא. העיקר, היא אומרת, שדניאל הקלוגרית תהיה שם"

OMG.

אז בסדר.

ילד נמוך בן 17 (שחשבתי שהוא בכיתה ט' לפני שהוא אמר את הגיל שלו) בא שנה שעברה לחוג, ואני, שידעתי אנגלית אז עוד פחות מאשר היום, איכשהוא הצלחתי לדבר איתו (לאט אמנם, אבל עדיין).

הייתי דיי נחמדה, וצחקנו וזה. היה כיף להיות איתו.

אבל פאק, מה מצאתי חן בעיניו? או שסתם היא עושה מזה יותר ממה שזה?

קצת מפחיד אותי כל הקטע הזה.

אבל מילא, היא אמרה שהוא גבה, אז אולי יש יתרון בכל הסיפור. אוקיי לא ><

טוב אל תתייחסו לחלק הזה של הפוסט. הוא מפגר.

דבר אחרון. חשבתי לעשות סיפור בהמשכים בבלוג, זה משו שאני חושבת עליו כבר הרבה זמן.

אבל זה אמור להיות סיפור מתח, אולי גם אימה. לא רומן כזה שהרבה עושים. טוב נו אולי יותר לכיוון של מותחן, כי יש שם גם קטעים שזה כמו רומן.

אז מה אתם אומרים?

בהביי :)

סוף סוף הצלחתי לשכנע את אמא שלי לנסוע לתל אביב, כי עד עכשיו רוב השיחות היו ככה:

"אמא בואי ניסע לתל אביב?..."

"למה את צריכה את תל אביב! יש לך את חיפה חצי שעה נסיעה מפה!"

"נו אבל אמא..."

"זה רחוק מידי, וזה טיפשי"

"אוךךךךךךךךךך"

קיצר, נסענו אני, אמא, עדי ואמא שלה לשנקין. וזו פעם ראשונה שהייתי בתל אביב (טוב נו פעם שניה, אבל בפעם הראשונה רק טיילנו לא עשינו קניות וכל אלה... וגם זה כי רק חידשנו את האזרחות).... אז תרשמו לי מזל טוב בתגובות :)

חח ממש התלהבתי הא?

קניתי שם כמה דברים ממש יפים, אני לא מאלה שיספרו כל דבר קטן שהם קנו שבמילא זה לא מעניין אף אחד :)

וזהו.. האמת שלא היה לי מה לכתוב כל כך אבל לא רציתי למשוך את הפוסט הקודם המזעזע במיוחד בשיעמומו

 (תאשימו את השביתה, אני רק עוד קורבן מסכן שלה...)

 ויש לי מצברוח דיי טוב היום (טוב נו בגלל הנסיעה וזה) בניגוד לשיעמום שבדרך כלל...

אין לי כמעט שום רגש בזמן האחרון.

הכל תקוע.

ושוב פעם- שביתה מחורבנת.

זו אחת הסיבות שאני חופרת פה. תתמודדו P:

לפעמים אני חושבת... זה שאנחנו משועממים זה סימן טוב בסך הכל.

זה אומר שיש לנו חיים מעולים.

יש לנו בית טוב, ואוכל כל יום, משפחה, חברים, תרבות, טכנולוגיה והחיים הכי טובים שיש.

לפעמים אני שואלת את עצמי- איך אנחנו מעיזים להגיד שיש לנו חיים עלובים?!

שאנחנו אומללים?!

שאנחנו רוצים למות?!

שזו ממש כפיות טובה, למה שהחיים נתנו לנו, ובזכות זה אנחנו יכולים להצליח בעולם הזה.

תנצלו את מה שניתן לכם בצורה הטובה ביותר.

תשקיעו, תהיו חכמים, תצאו, תבלו, תקשרו חיים חברתיים, תקראו, תחיו בריא ומה שאתם יכולים לחשוב לעצמכם.

בעיקר, משהו שיעשה לכם טוב.

בלי סיגריות, סמים, אלכוהול, התמכרויות, שטויות, חובות, רדיפות...

חבל, אתם סתם מזיקים לעצמכם. נתנה לכם הזדמנות לחיים טובים, תנצלו את זה.

מליארדים של אנשים היו מתים להתחלף איתכם, אתם קולטים את זה?!

זהו, זה מסר שהיה לי חשוב להעביר, אם כבר יש אנשים שאשכרה קוראים פה...

יומטוב, או במקרה שלי, לילה טוב, אם תקראו את זה עכשיו... :]