אני לא יודעת מה לעשות עם הבלוג הזה. רציני.
כאילו אני מרגישה שנהייתי מכורה לישרא. קשה לי לעבור יום בלי לראות בלוג אחד לפחות, או לראות אם הגיבו לי, וכל השטויות האלה.
ואני ממש אבל ממש לא רוצה שזה יחמיר.
בגלל שזה לא בלוג אנונימי וכולם קוראים פה אני לא יכולה באמת לכתוב דברים אישיים שעוברים עליי, ובראש שלי... אז פשוט הבלוג נהיה "המרוץ אחרי הכניסות והתגובות".
ויש אנשים שזה פשוט מחליא אותי מה הם עושים בשביל זה..
מקפיצים בלי סוף, יושבים שעות מול הבלוגים, ועוד כל מיני דברים שפשוט כרגע לא עולים לי לראש.
מצד שני זה דיי מוזר לי לעשות בלוג אנונימי. לשפוך הכל וזה. אני לא בטוחה שזה מה שאני באמת רוצה.
יש כל כך הרבה דברים שאני רואה בכל מיני בלוגים שפשוט נהיו תת רמה...
זה המקום של אנשים משועממים לשים כל מיני שטויות, או המקום שלהם לחוש...
וכאילו אני לא אומרת לא... זכותכם. לא אכפת לי מה אתם עושים עם עצמכם.
אבל לפעמים אני שואלת את עצמי איך זה משפיע עליי. אם הבלוג שלי זה גם המקום שלי לחוש ולשים כל מיני שטויות...
(טוב, לגבי השטויות נראה לי שכן, מאוד *ראו את השאלון שני פוסטים למטה*)
אבל למרות הכל, זה דיי כיף כל הסיפור הזה. למרות כל המגרעות. (בגלל זה אנשים עושים בלוגים)
וזה גם שימושי מכל מיני בחינות.
השאלה אם זה שווה את זה.
עכשיו בנושא אחר לגמרי, אבל גם מתאים לכותרת, כי גם הוא דיי מוזר.
היום אמא אומרת לי כזה "דניאל, היום דיברתי עם ענתי (חברה של אמא שלי שעובדת ביוגה בספין פלוס) והיא אמרה לי שדן (הבן של בעלה שבא כל שנה בחורף מאוסטרליה, ששם זה הקיץ שלהם, לחוג) שגם השנה הוא יבוא. העיקר, היא אומרת, שדניאל הקלוגרית תהיה שם"
OMG.
אז בסדר.
ילד נמוך בן 17 (שחשבתי שהוא בכיתה ט' לפני שהוא אמר את הגיל שלו) בא שנה שעברה לחוג, ואני, שידעתי אנגלית אז עוד פחות מאשר היום, איכשהוא הצלחתי לדבר איתו (לאט אמנם, אבל עדיין).
הייתי דיי נחמדה, וצחקנו וזה. היה כיף להיות איתו.
אבל פאק, מה מצאתי חן בעיניו? או שסתם היא עושה מזה יותר ממה שזה?
קצת מפחיד אותי כל הקטע הזה.
אבל מילא, היא אמרה שהוא גבה, אז אולי יש יתרון בכל הסיפור. אוקיי לא ><
טוב אל תתייחסו לחלק הזה של הפוסט. הוא מפגר.
דבר אחרון. חשבתי לעשות סיפור בהמשכים בבלוג, זה משו שאני חושבת עליו כבר הרבה זמן.
אבל זה אמור להיות סיפור מתח, אולי גם אימה. לא רומן כזה שהרבה עושים. טוב נו אולי יותר לכיוון של מותחן, כי יש שם גם קטעים שזה כמו רומן.
אז מה אתם אומרים?
בהביי :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קלוגר