למצוא אהבה זה לא קל. ולדנה אין חיים קלים.

פעם אחת הוא מתייחס אלי כאילו אני הנשמה שלו.

ופעם שניה הוא קצת מזלזל.

פעם שלישית הוא לא שם לב.

פעם רביעית הוא עצבני.

ואני כבר לא יודעת מה לחשוב.

לפעמים אני שומעת שאומרים לו.

"תציע לה, תציע לה".

אבל אחר כך זה כבר עובר.

ואני לא יודעת מה לחשוב.

הכל כל כך מבלבל.

וקשה.

ואני לא יודעת מה לעשות.

3 ימים.

והכל יגמר.

ואנחנו לא נשמור יותר על קשר.

והוא יהיה כל הזמן בחטיבה עם ילדים אחרים.

ואני ימות.

יהיה לי קשה בלעדיו.

בלי לראות אותו כל בוקר.

ולתת לו חיבוק ונשיקה.

ולהגיד לו בוקר טוב.

3 ימים.

שיעברו כל כך מהר.

שאני לא אוכל לנצל אותם.

ואם אנחנו לא חברים עד אז.

אני מתה.

והלב שלי ישבר.

ואני לא יודעת כבר מה לעשות.

איך לגרום לו לאהוב אותי.

או אם הוא אוהב אותי איך לרמוז לו שגם אני אותו.

ואיך לרמוז לו שאני מתה שכבר יציע לי חברות.

כי אני לא יכולה כבר ככה.

לא נעים לי להיות נודניקית ולשאול אותו את אותה שאלה.

את מי הוא אוהב.

שכל פעם.

הוא מבטיח לי.

שהוא יגיד לי בעוד יומיים מה יקרה בינינו.

אולי אין לו את האומץ.

או שאולי הוא לא אוהב אותי.

אני לא יודעת.

קשה לדעת מה שוקף אותו.

באמת שקשה.

שהוא עם האקסית שלו.

זה נראה כאילו הוא אוהב אותה.

או שאני רק מקנאה.

טוב נמאס לי.

אוהבת,

דנה. ומעבר לכך.

עריכה.

עכשיו הוא גם חושב הרבה יותר גרוע.

שאני אוהבת מישהו אחר.

איזה חרא מה אני אמורה לעשות.