ידעתי שזה יגיע לזה בסופו של דבר .
אכזבה מצידו - כאב מצידי .
אחרי כמה דק' שהתחלנו לדבר על הנושא ששנינו
באמת רצינו לדבר עליו השיעורים שלי במתמטיקה
(או יותר נכון 6 תרגילים כי מישהי הייתה עסוקה בלהתווכח כמו ילדה קטנה.)
החלו להירטב מדמעות שצפיתי לשחרר עוד מההתחלה .
אם לא ציינתי - אני בוכה אם מאבדים לי מחק , אז שהוא לא יגרום לי לבכות ?
אם זה מאושר או אם זה מייאוש ותסכול קשים מנשוא .
עכשיו סביר , עכשיו בסדר , עכשיו טוב , עכשיו מעולה .
אנחות של כאב , כמה סיבובי סכין , כיווצי לב איומים , דמעות של יגון ........
ונגמר .
זה החלק היותר קשה בשיחה ,
אח"כ שהוא הבין שאני סתם דרמתית הוא הסביר לי .
אני מבינה , אני לא עם ראש בקיר .
אני יודעת ,
היה לי קשה אבל ... היה לי קשה .
-
בכל מקרה , אני אוהבת אותך ,
יותר מכל , אל תלך לי .. או במילים אחרות : ' אל תטוס רחוק מידי ... '
כי זה השיר שלנו מעכשיו33>
[אני החלטתי , מותר לי :]
" אם אני אוהב את זה - זה שלי
אם זה ביד שלי - זה שלי " ..
