רגעים בהם הכל משתנה לי מול העיניים

אני מרגישה קצת אבודה בין כל הכיוונים החדשים

וסימני השאלה שמתעופפים מולי בלי הפסקה

זו נקודה חדשה ולא מוכרת בשביל גוף שכבר התרגל לנוחיות המוכרת

ולחיים מסוימים, לפעמים על רגל אחת.

קצת געגועים לישן שלי, ולתקופות התמימות יותר

הלוואי והייתי יכולה לתאר במילים את ההרגשה המוזרה שיש לי בבטן עכשיו

את הבלבול, והביטחון, חוסר הוודאות והפחד,

את השמחה שמציפה אותי וההתרגשות. האהבה שסוף סוף מצאה לה מקום גם אצלי

הכל מתערבל לי

לתערובת אחת של ייאוש ותקווה בו זמנית,

רצון להעצים את הכל ולחתוך פה בנקודה הזאת, להפסיק כשעדיין טוב.

מנגינות חדשות וצלילים שנעימים לי באוזן ובלב

ואני רק חושבת על החשש המרגיז הזה מהלא נודע וממה שעוד עלול להשתנות

לטוב, ולרע,

החשש מיכולת ההתמודדות שלי עם דברים שיכול להיות וגדולים עליי.

כאן, ברגע זה, בשניה זו ממש

אני מרגישה חופשייה. השאלה שמציקה לי היא מתי החופש הזה יתחיל לחנוק אותי

ואם אני אשתחרר מהכבלים האלה שכבר הפכו לחלק ממני במשך השנים.