בכיפה סגולה ושתי ציציות

אני יעלה חלק מהתמונות זה יתעדכן עוד בהמשך ובקרוב גם אני יעלה סרטונים שצילמתי משם...
היה כיף בטירוף
אז ככה ערב שמחת תורה התפללנו בסניף בני עקיבא קרית ים בבית הכנסת שלנו
הגיעו כל הבוגרים של הסניף וגם האורחים שהגיעו מהישוב אפרת (התנחלות חוקית) בשומרון
וחלק הגיעו מישיבות בקרית ארבע ועוד משהו שאני לא זוכר ליד ירושלים...
התפללנו תפילת מנחה, ערבית ואחר כך התחלנו תהקפות
ההקפות למי שלא יודע אצל בני עקיבא לא נשארים בבניין
יוצאים לרחוב לשמח את כל עמ"י לא שומרים את השמחה רק לעצמו צריך לחזק ולעורר את עמ"י
יצאנו ועברנו מבית כנסת לבית כנסת ונכנסו לחזק אותם עברנו בבית הכנסת המרוקאי בהתחלה
אחר כך עברנו לטוניזאי ומשם לעוד מרוקאי ואחר כך למרוקאי אחר
חח משם המשכנו לכיוון הבית כנסת האתיופי ששם הכי הרבה רואים את השמחה של האנשים שאתה בא לחזק אותם
המשכנו למרכז ניצן וברחבת העיריה התחלנו לרקוד עם הספרי תורה
אנשים יצאו מהחלונות למחוא כפים ולהריע וחלק גם ירדו להשתתף
גם מפתיע לראות דווקא את אלו שלא נחשוב שיש להם איזה זיקה לדת רצים לכיוון הספר לנשק אותו
משם המשכנו למרכז קליטה לשמח את העולים האתיופים
ואז לאזור הארוחה תיכון לוינסון

בבוקר למחרת התקבצנו בבית הכנסת בתיכון לווינסון וסיימנו תפילה ועליה לתורה ומשם יצאנו להמשיך עוד הקפות
עוד בתי כנסת לחזק
הגענו לבית הכנסת הטורקי ומשם למלא בתי כנסת תימנים שנמצאים באזור קרית ים ג
קשה לדמיין כמה בתי כנסת מקובצים באזור כל כך קטן אחרי שסיימנו עם בערך 17 בתי כנסת תימנים המשכנו לבית הכנסת הרשב"י
של קהילת מקנש ממרוקו ... ומשם המשכנו על הרחוב לכיוון הסניף להחזיר את הספרים להיכל
יש לציין שהדבר הכי נחמד שהיה לראות כשעברנו ברחובות שכל אישה קווקזית שראתה אותנו עם הספרים
רצה להביא מטפחת לספר תורה חדשה
ולשים בעצמה על הספר .. כמה מטפחות קיבלנו זה לא יאמן ...
חח זה מצווה אגב ...
היה ממש כיף ביומים האלו זה חוויות שלא שוכחים לעולם ולא לדבר על החיבור שנוצר לי עם החברה שהגיעו
ממש כמו אחים
הקיצר אחר כך המשכנו את היום והגיעו זמני תפילת מנחה וערבית ואז יצא החג
במוצאי החג ב 7 ורבע התקבצנו שוב כולם לקראת תהלוכה רצינית יותר עם משטרה לכיוון רחבת הריקודים שהעיריה ארגנה לנו...
עם הזמר הרב אילן בכר שדאג לעשות לנו את זה ברמה ממש גבוה יש לציין
יחד עם השירים שהוא שר עם הלהקה שבאה איתו רקדנו מ 8 עד השעה 11 וחצי בלילה
כמובן שאז מגיע זמן הפרידה הקשה מהחברה שבאו לחזק תעיר דבר לא קל יש לציין
מתחבקים כמו אחים כולם ממש וזה כמעט על סף בכי מהפרידה
נ.ב
הקפות שניות זה אולי הרגע היחיד שבו מגיעים לרמת התרגשות כזאת שאתה רואה את כל עמ"י רוקדים יחד
בלי לחשוב על זה עם אחד הוא חילוני או מסורתי או חרידי או דתי לאומי או כל ויברציה שונה לזרמים השונים
פשוט כולם שמחים בשמחה אחת וככה זה צריך להיות תמיד לדעתי

טוב כמה תמונות בינתים זה קצת לעומת מה שיש...