וירם משה את ידו ויך את הסלע (כ, יא)
ויש להבין:
א. מדוע משה עבד ה' לא קיים רצון ה' לדבר אל הסלע?
ב. מדוע לגבי הבאר הראשונה (שמות יז. ו) יצא המים ע"י הכאהולא ע"י דיבור?
והנ"ל שיש שני סוגי ניסים יש נס שהוא נס גלוי ממש אשר א"אלהבינו כלל ללא ההסבר שזה נס, אבל יש ניסים שעושים מעשה בשביל לקרב את הנס אלהבנתנו אף שגם זה הוא נס.
ראיה לדבר זה שהנה מצינו בגמ' (חולין ז) שאמררמי בר חמא שגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם שנאמר "ויהי הם קוברים איש והנה ראו הגדוד וישליכו את האיש בקבר אלישע וילך ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם עלרגליו", ומבאר רש"י שרואים שבמותו של אלישע היה מספיק שיגעו בעצמותיו בשביל להחיותמתים ואלו בחייו היה אלישע צריך בשביל להחיות את בנה של השונמית לגהור על פיוולהפיח רוח חיים בפיו. ומגמרא זו רואים אנו שצדיק גדול עושה ניסים שאין בהם שוםשייכות טבעית כמו שחי האיש שנגע בעצמות אלישע, אבל מי שהוא במדרגה פחות גבוהה כמושהיה אלישע בחייו היה צריך לעשות מעשה טבעי (נפיחת אויר בפיו) כדי לקרב את הנס אלהטבע.
ע"פ הנ"ל נוכל לתרץ את שאלתנו דלעיל שהבאר הראשון היה בזכות מרים,כמו שמבואר בפרשתינו שכאשר מתה מרים הפסיק הבאר,שהייתה פחות צדקת ולכן היה צריךלהכות על הסלע.
אבל משה היה צדיק גדול והיה מספיק שידבר אל הסלע ולא יעשהשום מעשה טבעי, אבל משה בגלל ענוותנותו הכה בסלע בשביל להראות שהוא לא צדיק גדול אבלה' כעס עליו שאסור לו להיות עניו במקום שיפחת קדוש ה' בגללזה.
(בעל "לב אריה" , מלוקט מ"כמוצא שלל רב")