בכיפה סגולה ושתי ציציות

"ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר" (ג,כג)

בספר "אבודרהם" לרבי דוד ב"ר יוסף אבודרהם בדיני תפילת שמונה עשרה מביא דבר נפלא:

כאשר תחשב תמצא כי "תפלה" בגימטריה "בכונת הלב"!

על כן כל הרוצה שתישמע תפלתו יכווין בתפלתו להתחנן לפני יוצרו ובוראו, שכן במשה רבינו כתיב: "ואתחנן אל השם" , ותמצא כי "ואתחנן" בגימטריה "תפלה" , לומר שאין תפלה אלא בתחינה!

במדרש מובא כי משה רבינו התפלל לקב"ה חמש מאות וחמש עשרה (515) תפילות!

המילה: "ואתחנן", עולה בגימטריה חמש מאוד וחמש עשרה (515).

ולא רק המילה "ואתחנן" היא בגימטריה חמש מאוד וחמש עשרה (515)  – אמר הגאון רבי משה סופר, בעל ה"חתם סופר" – גם המילה: "תפלה" עולה בגימטריה חמש מאות וחמש עשרה (515).

במדרש (דברים רבה פרשה ב) דרשו חז"ל על פסוק זה: זה שאמר הכתוב (תהילים ל"ט): "בתוכחות על עוון יסרת איש ותמס כעס חמודו אך הבל כל אדם סלה".

משל לנושה שבא לגבות את חובותיו מבעלי חובו, ומכיוון שהכיר אותם היטב, ידע בדיוק על מי ניתן להכביד מאוד כדי שיחזיר את חובו ועל מי ניתן להכביד רק במעט כי מצבו באמת דחוק.  בין בעלי החוב היה אחד עני מרוד ואביון אותו הניח הנושה ולא פנה אליו כלל...

רואים אתם – התרברב העני בפני שאר בעלי החוב – אתכם לחץ הנושה ותבע את  חובותיו, ואילו אותי עזב לנפשי!  שוטה שכמוך! אמרו בעלי החוב – אותך עזב מפני דלותך הרבה, ומדוע אתה מתפאר בכך?!

כך הוא גם הנמשל – אמר המגיד מדובנא – על עוון מי מריבה שחטא משה רבינו הוא נענש ולכן לא נכנס לארץ ישראל, ואם למשה רבינו כך, מה יאמרו שאר הבריות שיש בהם עוונות גדולים וחמורים?!

 מפרש רש"י על המקום שמשה התפלל 515 תפילות כמניין "ואתחנן" וצריך להבין מה המשמעות של המספר 515 שמשה התפלל כשיעור זה של תפילות?
   כמובן יש בזה דברים עמוקים אך אפשר לבאר ע"ד הדרש שכתוב וייעתר יצחק לנוכח רבקה כי עקרה היא ודרשו חז"ל שיצחק התפלל בקרן זווית אחת ורבקה מתפללת בקרן זווית אחרת ואם נחשב את הגימטריה של יצחק נקבל 208 ונוסיף את הגימטריה של רבקה (307) נקבל 515 שזהו שיעור ואתחנן.