זכור, את אשר עשה ה' אלוהיך למרים, בדרך בצאתכם ממצרים" (כ"ד, ח-ט)
לדעת הרמב"ן - רבי משה בן נחמן, אין הכתוב שלפנינו בא בבחינת סיפור ועצה בלבד כדי להינצל מן הנגעים הבאים בעוון לשון הרע, אלא זאת מצוה מכלל תרי"ג המצות שנתנו לעמ"י בסיני, וזו לשון הרמב"ן בפרושו: "לפי דעתי, היא (זכירת מעשה מרים, שדברה על משה) מצות "עשה" ממש, עמו "זכור את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה', יז'), וכן "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים"(שמות יג', יג'), והיא אזהרה מלדבר לשון הרע. וזאת כדי שנזכור במצות "עשה" את העונש הגדול שעשה ה' למרים הנביאה, שהייתה צדקת, ושדברה רק באחיה משה, אשר אהבה אותו כנפשה ובכל מאודה, ולא דברה בפניו כדי שלא יתבייש בפני הרבים, אלא רק בינה לבין אהרון אחיה, בצנעה. וכל מעשיה הטובים וצדקותיה לא הועלו לא למלט נפשה מעונש הצרעת, על השמעת לשון הרע. אם כן מה אנו נגיד? מה נדבר ומה נצטדק ביום הדין (ראש השנה) הקרב ובא? שהרי נכשלים אנו כמעט מידי יום בעוון זה! וכתוב זה בא להזהירנו אזהרה גדולה, להימנע מלשון הרע, בין בגלוי ובין בסתר, בין במתכון להזיק ולבזות, ובין שאינו מתכון להזיק כלל.ולקבל על עצמנו לקראת יום הדין הנורא להשמר מכל דיבור אסור ובטל. (ויש לזכור שגם המספר בגנות חברו ,אפילו עובדות אמת - לשון הרע הוא).
_____________________________________________
החפץ חיים כותב משל המסביר את האזהרה החמורה המובאת בפסוקנו: מעשה באדם שהיו לו שני בנים. אחר מהם היה חריף ובקי ושמו נתפרסם כעילוי בכל הסביבה, ואילו השני היה נער פשוט ורגיל.
זהה דעתו של הנער העילוי והתחיל להתגאות על כל חבריו, היה מקנטרם בדברים, ולפעמים היה העניין נגמר כדרכם של נערים במריבה של ממש. דבר זה היה רע מאד בעיני אביו, ופעם בשעה שגבר כעסו ביותר לקח את הנער והלקה אותו לעיני כל, למען ידע הוא וידעו חבריו שאין דעתו נוחה מהתנהגות זו.
לאחר מכן התחיל אחיו של העילוי, הנער הפשוט, ללכת בדרכי אחיו והתחיל אף הוא להתגאות ולהתנשא על חבריו ממש כמו שהיה נוהג אחיו העילוי קרא האב לנער ואמר לו "שמע בני, הלא ראית מה שעשיתי לאחיך, ואף על פי שעילוי הוא ושם של חריף ובקי יצא לו בכל הסביבה לא חסתי עליו, ובגלל מעשים מגונים אלה שעשה, הלקיתי אותו בפני כל חבריו. עכשיו יכול אתה לשער בנפשך מה גדול יהיה העונש שתקבל אתה אם כמנהגו תנהג ובדרכיו תלך.
זוהי משמעות הכתוב "זכור את אשר עשה ה’ אלקיך למרים" ומה מרים שהייתה אחותם של משה ואהרון והיא עצמה נביאה, קיבלה את עונשה מיד ובפומבי אנו אנשים פשוטים, על אחת כמה וכמה. ("משלי החפץ חיים").
בבלוג זה
בכל הבלוגים
