| 1/2009
אהבת חינם
אהבת חינם!! מעשה מדהים עם מוסר השכל גדול לדורנו!
הצדיק רבי לוי יצחק מבריצ'ב הקפיד, בין השאר, לקיים בכל מאודו מצות ביקור חולים, וממש לא פֵסֵח על אדם אחד, בקהילתו הגדולה, שלא בקרו בשעת חליו.
פעם נכנס רבי לוי יצחק לבקר חולה אחד, שנטה למות, ומצאו מתפתל מצד אל צד בדאגה ובחוסר מנוחה."ממה אתה מודאג בשעה זו? - שאל רבי יצחק את החולה שלפניו."רבי קדוש!" השיב האיש בקול רפה מחמת חולשתו: "הנני חש כי שעותי ספורות, ולבי מלא חרדה: עם מה אני בא לעולם האמת, ומה יהא חלקי וגורלי בעולם הבא!" הצדיק מברדיצ'ב קם מכסאו, גחן אל פני החולה הנרגש וקרא: "אין כל מקום לדאגה מצדך. זה עתה גמרתי בלבי לתת לך במתנה את כל חלקי בעולם הבא!" מיד עשה הצדיק קבלת קנין(מכירה כדת וכדין) של מתנתו לחולה, ופני האיש שעל המיטה נראו לפתע מאושרים ושלוים, וכעבור שעה קלה עצם עיניו, ושבק חיים לכל חי.שאל אחרי כן אחד ממקורבי הצדיק את רבי יצחק :"רבנו כשנכנסת לחדרו של אותו חולה, ראית בודאי שימיו ספורים, וכל עידוד אינו עשוי להועיל לו, אלא לשעה קלה בלבד,אם כן, מדוע נהגת כלפיו ברוח לב כזה, והענקת לו את כל העולם הבא שלך?. "שמע בני" השיב הצדיק מברדיצ'ב בהתרגשות" נוח לי למסור את כל העולם הבא שלי, כדי לחסוך אפילו רגע אחד של צער ודאגה מיהודי!
כשם שבית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם לא עלינו, במהרה בימינו הוא יבנה בגלל אהבת חינם אמתית בין איש לרעהו. ומוסר גדול אפשר ללמוד מסיפור זה, שלפעמים אנו נוקטים בראש העדיפויות את המצוות שבין אדם למקום ווזונחים חס ושלום את היחס לחבר והצורך והחשיבות לעודד אותו ברגע משבר.
נספר בקצרה סיפור על חשיבות ההתיחסות לחבר, ואפילו אמירת "ערב טוב", "בוקר טוב" הדברים הבסיסים ביותר בחברה יכולה להוביל להצלת נפשות!
מסופר על אדם שהיה עובד בבית-מטבחיים(מקום לשחיטת בהמות לבשר) וכל בוקר וערב היה פונה לשומר ואומר לו בשמחה וחיוך "בוקר טוב" בכניסתו לעבודה, וביציאה אומר "ערב טוב", אמנם השומר שלא דיבר עברית לא הבין כלל את אותו עובד, ואף חשב שמדבר עליו דברי לעז, דבר זה התרחש מספר רב של ימים, ואותם השניים המשיכו בחייהם, הוא היה אומר לו שלום, והוא לעומת זאת חושב שהוא לועג לו ח"ו. יום אחד ישב ליד שומר אדם שהבין את השפה העברית, ותמה למה השומר לא מחזיר לו שלום, והשומר שאל שהוא כלל לא מבין מה הוא אומר, אז השומר הסביר לו שהוא בסך הכל אומר לו בוקר טוב,ערב טוב. שכן הוא לא היה רגיל שמקדימים לו שלום. אותו אדם הצטער מאוד וגמר בליבו שעוד באותו היום יאמר לו ערב טוב ביציאתו. תם זמן העבודה וכל העובדים יוצאים והוא מחכה בכיליון עיניים ליציאתו, מחכה ומחכה וכל העובדים כבר יצאו ואין זכר לאיש, לאחר שהוא ראה שהוא לא יוצא חשב בליבו שבטח הוא כבר יצא ופשוט לא שם לב, אבל מכיוון שהוא יודע שאף פעם לא קרה שהוא יצא בלא לומר לו ערב טוב, ידע שמשום מה הוא מתעקב במפעל, ונכנס לבדוק מה פשר הדבר. כשנכנס למפעל הוא שומע זעקת עזרה מתוך המקפיאים של המפעל, לפתע הבין מה קרה, אותו אדם נתקע באחד המקפיאים וישר רץ לעזרתו והציל אותו מקיפאון ובכך הציל את חייו.
אם נקדם שלום לכל אדם, נוכל לקרב את הגאולה ואת בנין בית המקדש, וכמובן לחיות חיים מאושרים ושמחים יותר בחברה טובה ומתוקנת.
| |
מעלת שמירת הלשון
מעלת שמירת הלשון למי שלומד תורה"
ובפרט אם יש לו זמן קבוע ללמוד, על ידי שנשמר מלשון הרע לא מתבטל. וניצל מהעונש של "כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילים אותו גחלי רתמים" (עבודה זרה ג). וזה מידה כנגד מידה. שאם היה לומד תורה, היה מתקיים בו אור התורה שהיא מזון נצחי לנפש כמו לחם. ומזה שפוסק באמצע הלימוד מראה שאינו חפץ במזון הזה, לכן מאכילים אותו את האור של גחלי רתמים.
ולמה נקרא גחלי רתמים? כי אותם גחלים העשויים מעצי רותם אינם נכבים עד שנים עשר חודש, להראות לנו שדנין אותו כרשע גמור שדינו בגיהנם שנים עשר חודש.
באמת עצה טובה למי שרוצה להישמר מדיבורים אסורים, ירגיל עצמו לא לדבר כלל בבית כנסת ובבית מדרש. כי מלבד שזה מצווה בגלל קדושת המקום, יש תועלת לענין כמה דברים.
א. שלא יפסיד אמן ואמן יהא שמיה רבא וברכו.
ב. שעל ידי זה ייצא לו שכל שנותיו יחד עשר שנים לא דיבר דיבורים אסורים. כי כל יהודי בבית כנסת ביום בערך ארבע שעות, ויש כאלה שגם לומדים שעתיים. וזכות גדולה היא בעולם הבא.
ג. שעל ידי זה יהיה לו רגיל לשמור לשונו כל היום, אחרי שהתרגל בבית כנסת לשמור כמה שעות.
| |
נצור לשונך מכל רע ושפתיך מדבר מרמה
נצור לשונך מכל רע ושפתיך מדבר מרמה
"צריך להשתדל במיוחד במצווה שאין לה דורשים"
מובא בספר חרדים, על אף שחייב אדם להיזהר בכל המצוות, ראוי לו שיאחוז במצווה אחת בהתמדה שלא יעבור עליה כל חייו. כיון שהתרי"ג מצוות נחשבים כעץ חיים "עץ חיים היא למחזיקים בה". והאוחז ענף אחד מעץ כראוי, כאוחז בכל הענפים כי שאר הענפים נמשכים אחריו. אבל אם יאחוז בכל הענפים יחד, לא יוכל לאחוז כלום.
וכמו שמובא במסכת שבת (קי"ח) שר' נחמן השתבח בזה שקיים שלושה סעודות בשבת כראוי, ור 'ששת בזה שלא היה הולך ד' אמות בלא תפילין. ורבה היה זהיר לא לפסוע ד' אמות בלי ציצית. ועבור זה ייטיבו ויאריכו ימי האדם בעולם שכולו טוב וארוך.
ואם כן בזמנינו, שהופקר אצל חלק מהאנשים ענין שמירת הלשון לגמרי, וודאי שמי שיתחזק בענין, יזכה לשכר רב. כיון שמצוה שאין לה דורשין הרי היא כמת מצוה. ומצוה שאין לה רודפין, רדוף אחריה לעשותה כדי שהמצווה שלא תקטרג שמתעלמים ממנה. וידוע גודל הענין של מת מצוה שאפי' כהן גדול ונזיר, והולך לשחוט פסחו, ולמול את בנו, אינו מטמא לקרובים אבל מטמא למת מצוה כדי שלא יהיה מונח בבזיון.
רואים שאפי' מת מצוה שהוא רק חומריות בלי נשמה ורוח חיים הקפידה התורה על בזיונו, קל וחומר לתורה הקדושה שיקרה היא מפנינים. שאם מצוה אחת ממנה מוטלת בבזיון, אנו חייבים להתחזק בה.
והדרך הטובה ביותר להשמר ממגפה נוראה זו, ע"י להתחזק במוסר בעניין זה, לקרוא כל יום הלכות שמירת הלשון, עד שהדבר יהפוך להרגל ולא להכנע ליצר הרע בשום אופן, ולא בשמיים היא!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
