בכיפה סגולה ושתי ציציות
על ידי אמונה, החיים בעולם הזה יפים מאוד, ובכוח האמונה כל העולם כולו הוא כגן פורח המצמיח אין סוף מינים וסוגים של פרחים מרהיבים, בשמים נפלאים, ופרות מתוקים. |
| 9/2008
השלמת החסר
אֶחָד מִתַּלְמִידָיו הַקְּרוֹבִים שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹאֵל סִירְקִישׁ (הַבַּ"ח) הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל מְאוֹד וּבַעַל-צְדָקָה. כָּל מַעֲשֵׂי הַתַּלְמִיד – הַגְּלוּיִים וְהַנִּסְתָּרִי ם – נַעֲשׂוּ בְּעֵצָה אַחַת עִם רַבּוֹ וְעַל דַּעְתּוֹ.יוֹם אֶחָד בָּא אֶל הָרַב מוֹזֵג בְּאַחַד הַכְּפָרִים וְשָׁטַח לְפָנָיו אֶת צָרָתוֹ: שָׁנִים הוּא חוֹכֵר בֵּית-מְזִיגָה מִיַּד הַפָּרִיץ הַמְּקוֹמִי וּמִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד. וְהִנֵּה בָּא אָדָם אַחֵר הַמְּבַקֵּשׁ לַחְכֹּר בִּמְקוֹמוֹ אֶת הַמָּקוֹם וּלְנַשְּׁלוֹ מִפַּרְנָסָתוֹ. הַפָּרִיץ נוֹטֶה לְקַבֵּל אֶת הָרַעְיוֹן וְהַמּוֹזֵג אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת נַפְשׁוֹ מֵרֹב דְּאָגָה."גַּשׁ אֶל תַּלְמִידִי הַגְּבִיר", יָעַץ הָרַב לָאִישׁ, "וּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בִּשְׁמִי כִּי יְדַבֵּר לְמַעַנְךָ עַל לֵב הַפָּרִיץ. מְשֻׁכְנָע אֲנִי כִּי בִּזְכוּת עָשְׁרוֹ וַעֲסָקָיו הַמְּסֹעָפִים יִתְחַשֵּׁב הַפָּרִיץ בִּדְבָרָיו וְיַשְׁאִיר בִּרְשׁוּתְךָ אֶת בֵּית-הַמְּזִיגָה".עָשָׂה הַמּוֹזֵג כַּעֲצַת הָרַב וּפָנָה אֶל בֵּית הַתַּלְמִיד הֶעָשִׁיר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נֶעֱרַךְ הַלָּה לִנְסִיעָה לַיְּרִיד הַשְּׁנָתִי הַגָּדוֹל, שֶׁעָמַד לְהִפָּתַח לְמָחֳרָת הַיּוֹם, וְכָל עִכּוּב בַּנְּסִיעָה הָיָה עָלוּל לְהָסֵב לוֹ נֶזֶק כַּסְפִּי כָּבֵד. נִחֲמוֹ הֶעָשִׁיר בִּדְבָרִים וְהִבְטִיחַ לוֹ כִּי מִיָּד עִם שׁוּבוֹ מֵהַיְּרִיד יְשׂוֹחֵחַ בְּעִנְיָנוֹ עִם הַפָּרִיץ.לֹא הֵנִיחוּ דִּבְרֵי הֶעָשִׁיר אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמּוֹזֵג. "עַד אֲשֶׁר תִּסַּע וְתַחְזֹר אֲנִי עָלוּל לְאַבֵּד אֶת מָקוֹר פַּרְנָסָתִי; מָה יִהְיֶה עָלַי וְעַל אִשְׁתִּי וִילָדַי?!", הִבִּיעַ אֶת חֶרְדָתוֹ וְנָשָׂא אֶל הַגְּבִיר מַבָּט מִתְחַנֵּן.אוּלָם הַגְּבִיר לֹא נִדְבַּק בִּתְחוּשַׁת הַחֲרָדָה וְהַבְּהִילוּת שֶׁל הַמּוֹזֵג. "מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמַה שֶׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא הַנִּימָה", בִּקֵּשׁ הַגְּבִיר לְחַזְּקוֹ בְּדִבְרֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן.כְּשֶׁנּוֹכַח הַמּוֹזֵג כִּי אֵין בְּכַוָּנַת הַגְּבִיר לְשַׁנּוֹת אֶת תָּכְנִיּוֹתָיו , הוֹדָה לוֹ עַל נְכוֹנוּתוֹ לְסַיֵּעַ לוֹ לְאַחַר שׁוּבוֹ מֵהַיְּרִיד וּפָנָה לְבֵיתוֹ בְּלֵב כָּבֵד. בַּבַּיִת צִפְּתָה לוֹ אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה חֲרֵדָה לִשְׁלוֹם פַּרְנָסָתָם לֹא פָּחוֹת מִמֶּנּוּ. הוּא סִפֵּר לָהּ עַל עֲצַת הָרַב וְעַל הַבְטָחַת הַגְּבִיר לְדַבֵּר עִם הַפָּרִיץ בְּתֹם הַיְּרִיד. גַּם הָאִשָּׁה – כְּבַעֲלָהּ – מֵאֲנָה לְהֵרָגַע. בְּעֹמֶס רִגְשׁוֹתֶיהָ פָּרְצָה בִּבְכִי וְהֵקִימָה עַל בַּעֲלָהּ קוֹל צְעָקָה: "בַּטְלָן שֶׁכְּמוֹתְךָ! כֵּיצַד הִנְחַתָּ לֶעָשִׁיר לִדְחוֹתְךָ בְּקַשׁ?! מַדּוּעַ לֹא דָּרַשְׁתָּ מִמֶּנּוּ בְּתֹקֶף לָגֶשֶׁת אֶל הַפָּרִיץ מִיָּד!"...הַיָּמִים הַבָּאִים הָיוּ יָמִים שֶׁל מֶתַח וּמָדוֹן בְּבֵית הַמּוֹזֵג. אַךְ גַּם הֵם חָלְפוּ-עָבְרוּ, וְסוֹף טוֹב – הַכֹּל טוֹב. הַגְּבִיר שָׁב מֵהַיְּרִיד וּלְאַחַר שִׂיחָה קְצָרָה עִם הַפָּרִיץ נִשְׁאַר בֵּית-הַמְּזִיגָה בִּידֵי הַמּוֹזֵג הַוָּתִיק.חָלְפוּ שָׁנִים וְהֶעָשִׁיר שָׁבַק חַיִּים לְכָל חַי. כָּל בְּנֵי הָעִיר לִוּוּהוּ לִמְנוּחוֹת וּבִכּוּ אֶת אִישׁ הַחֶסֶד, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא דָּחָה אָדָם בִּמְצוּקָה וְעָזַר לַכֹּל בְּיָד נְדִיבָה וּבְפָנִים מְאִירוֹת. גַּם הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹאֵל סִירְקִישׁ עַצְמוֹ נָשָׂא דִּבְרֵי הֶסְפֵּד מְרַגְּשִׁים עַל תַּלְמִידוֹ הַקָּרוֹב וְהֶחָבִיב.כַּעֲבֹר כְּשָׁבוּעַ הוֹפִיעַ הַתַּלְמִיד אֵצֶל רַבּוֹ בַּחֲלוֹם. סִפּוּרוֹ – עֵדוּת מֵעוֹלַם הָאֱמֶת – הָיָה מַסְעִיר:"בְּבוֹאִי לִפְנֵי בֵּית-דִּין שֶׁל מַעְלָה פָּגַשְׁתִּי כַּמָּה נְשָׁמוֹת שֶׁרִחֲפוּ בְּחֹסֶר מְנוּחָה, מַמְתִּינוֹת לִגְזַר-דִּינָן. בֵּינֵיהֶן הָיוּ נְשָׁמוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁהִכַּרְתִּי בְּעוֹדִי חַי. אֶחָד מֵהֶם, לְמָשָׁל, הָיָה קַצָּב פְּלוֹנִי שֶׁהִתְרַשֵּׁל בְּתַפְקִידוֹ וְהִכְשִׁיל אֶת הָרַבִּים."בְּשָׁלָב מְסֻיָּם הֵחֵל מִשְׁפָּטוֹ. הַמַּחֲזֶה עוֹרֵר אֵימָה. כְּלָבִים וְחַיּוֹת שׁוֹנוֹת הֵגִיחוּ מִכָּל עֵבֶר וְטָעֲנוּ כְּנֶגְדוֹ שֶׁגָּזַל מֵהֶם אֶת מְזוֹנָם וּמְכָרוֹ לִיהוּדִים. פִּתְאוֹם נִשְׁמְעָה בַּת-קוֹל קוֹרֵאת לְעֶבְרוֹ בְּקוֹל גָּדוֹל – 'כֵּיצַד הֵעַזְתָּ לְהַאֲכִיל אֶת בָּנַי נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת!'."אֶלָּא שֶׁאָז הוֹפִיעַ מַלְאַךְ מֵלִיץ-יֹשֶׁר וְסִפֵּר כִּי הַקַּצָּב כְּבָר הוֹדָה וְהִתְוַדָּה עַל חֲטָאָיו בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים, וְאַף קִבֵּל עָלָיו דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה. אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ תָּרַם לִצְדָקָה וְעַד יוֹם מוֹתוֹ צָם וְהִתְעַנָּה עַד שֶׁזִּכֵּךְ אֶת נַפְשׁוֹ וְזָכָה לְהַגִּיעַ לְדַרְגַּת בַּעַל-תְּשׁוּבָה. בֵּית-דִּין שֶׁל מַעְלָה זִכָּה אֶת הַקַּצָּב וּשְׁלָחוֹ לְהֵיכַל בַּעֲלֵי-הַתְּשׁוּבָה."בְּבוֹא תּוֹרִי הִתְיַצַּבְתִּי בְּפִיק-בִּרְכַּיִם לִפְנֵי בֵּית-הַדִּין. הַדִּיּוּן בְּעִנְיָנִי הָיָה קָצָר וּבְסוֹפוֹ יָצָאתִי זַכַּאי. מִיָּד הוּבַלְתִּי עַל-יְדֵי שַׁיֶּרֶת מַלְאָכִים לְעֵבֶר גַּן-הָעֵדֶן."בְּהַגִּיעִי אֶל שְׁעָרָיו, הִתְיַצֵּב בְּדַרְכִּי מַלְאָךְ שֶׁחָסַם אֶת דַּרְכִּי. 'מִי אַתָּה וּמַדּוּעַ תַּחְסֹם אֶת דַּרְכִּי?!', תָּמַהְתִּי. 'אֲנִי הַמַּלְאָךְ שֶׁנִּבְרָא מֵהַחֶסֶד שֶׁגָּמַלְתָּ עִם הַמּוֹזֵג הַכַּפְרִי בְּשָׁעָה שֶׁהָלַכְתָּ לְדַבֵּר לְמַעַנוֹ עִם הַפָּרִיץ', עָנָה הַמַּלְאָךְ. לְשֶׁמַע הַתְּשׁוּבָה גָּבְרָה פְּלִיאָתִי שִׁבְעָתַיִם. 'הַיִּתָּכֵן שֶׁמַּלְאָךְ שֶׁל גְּמִילוּת-חֶסֶד יִתְיַצֵּב לִי לְשָׂטָן?!'."בִּתְשׁוּבָה נֶאֱנַח הַמַּלְאָךְ. אָמְנָם גָּמַלְתָּ טוֹב עִם יְהוּדִי זֶה, אַךְ הַאִם אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה צַעַר הֵסַבְתָּ לוֹ וְלִבְנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ בַּיָּמִים שֶׁבִּלִּיתָ בַּיְּרִיד? הַאִם חָשַׁבְתָּ עַל הַדְּמָעוֹת הָרַבּוֹת שֶׁנִּשְׁפְּכוּ בִּגְלָלְךָ? עַל הַצְּעָקוֹת וְהַמְּרִיבוֹת שֶׁיְּכוֹלוֹת הָיוּ לְהֵחָסֵךְ לוּ פָּעַלְתָּ מִיָּד וְלֹא דָּחִיתָ אֶת שִׂיחָתְךָ עִם הַפָּרִיץ?'."כָּל טַעֲנוֹתַי וְהִצְטַדְּקֻיּ וֹתַי לֹא הוֹעִילוּ לִי. 'הַחֶסֶד שֶׁעָשִׂיתָ עִם הַמּוֹזֵג נִפְגַּם וְעָלֶיךָ לְתַקֵּן פְּגָם זֶה בְּטֶרֶם תִּזְכֶּה לָבוֹא בְּשַׁעֲרֵי גַּן-עֵדֶן', אָמַר הַמַּלְאָךְ וְהוֹדִיעַ לִי כִּי אֵאָלֵץ לְהַמְתִּין בְּשַׁעֲרֵי גַּן-הָעֵדֶן כְּמִסְפַּר הַיָּמִים שֶׁעָשִׂיתִי בַּיְּרִיד הַגָּדוֹל וְשֶׁבָּהֶם גָּרַמְתִּי צַעַר לַמּוֹזֵג וּלְמִשְׁפַּחְת ּוֹ".כַּעֲבֹר זְמַן סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹאֵל סִירְקִישׁ אֶת הַסִּפּוּר הַמֻּפְלָא לִבְנֵי עִירוֹ וְסִיֵּם: "מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים עַד כַּמָּה צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר בְּכָל מִצְוָה שֶׁלֹּא לְהַחְמִיצָהּ. עַל-אַחַת-כַּמָּה-וְכַמָּה כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּמִצְוָה שֶׁחַיֵּי יְהוּדִי אַחֵר תְּלוּיִים בָּהּ – עָלָיו לִהְיוֹת מִן הַזְּרִיזִים הַמַּקְדִּימִים ".
(מתוך שבועון "תורתך שעשועי" 435)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
