החלטתי שאתחיל את הקטע האחרון דווקא מהסוף:
היום ראיתי שנכנסו לפה אנשים בשנים האחרונות. לא ראו שום דבר מיוחד.
אולי במאת מעניין אותם לדעת מי אני. או מכירים ומחפשים - אז אם באמת תרצו לדעת ולהכיר, להלן הפייסבוק:
www.facebook.com/eriv4u
היי לך, בלוג יקר.
רגעים אחדים בטרם תיעלם לצמיתות, תשאב אל הריק האינטרנטי, אחלוק עימך כמה מילים:
מעל 11 שנים עברו מאז בראתי אותך. ואת הקודם שלפנייך.
כמעט 6 שנים עברו מאז המילים האחרונות שחלקתי עימך.
ממש יומיים אחרי שהתגייסתי, סיפרתי לך את שעבר בראשי. ועכשיו?
אספר לך משהו:
התבגרתי. התאהבתי. נשברתי. קמתי. בגדתי. נבגדתי. השגתי את כל מה שארנסט התיכנוסיט רצה להשיג בחייו:
אורגיה, כל יום בחורה אחרת, חו"ל, סטלות, הגעתי למעמד של דמות מפתח בעולם המסיבות (לקהל הרוסי), משכורות עתק, חובות, רשיון, רכב, הקמתי חברה, סגירת חברה. גדלתי. בן 24 כבר. לא הילד בן ה-18 שהתלהב ממשכורות של 6-7 אלף בתיכון.
אני כבר לא נשבר מכל דבר קטן. אני חזק מזה. עור פלדה.
הפכתי לאדם ציני, מתנשא ואפילו מעט אופטימי;
כבר לא מאמין בטוב ליבם של אנשים, לא שבור ולא כל כך פסימי.
אפילו הספקתי להיות בטוח שאני בדרך להיות אבא.
בלוג יקר, אתה ליוויתי אותי במשך 6 השנים שלי בתיכון, בחטיבה;
- בכיתה ז' הייתי הילד הנידח הזה, שבכיתה לא היו לו חברים. כמה בודדים מכיתה אחרת. כמה בודדים מכיתות גבוהות יותר. כמה בודדים בשכונה - שבדיעבד אני מבין שהייתי הילד הקטן הזה שהחברים הגדולים שלו היו שולחים אותו לקנות לכולם סגיריות ואלכוהול. סנג'ר קטן, שנהנה מהגנה שלהם.
- בכיתה ח' התחיל השינוי. הפכתי לדמות מרכזית. כולם סביבי. הביטחון החל עולה - על פניו. בפנים הייתי שבור עוד שנים על גבי שנים.
- כיתה ט' הייתה מלווה בהרבה בלבולים - אי הבנה של מי אני ומה רוצה מחיי.
- בכיתה י' החל השינוי המשמעותי בחיי - סקס ראשון. לא יודע איך להסביר את זה, אבל זה רגע שהפך אותי ב-180 מעלות. פתיחתי ארגו. אהבה עצמית שנלחמה בארנסט השבור הקיים בתוכי. זה היה רגע מכונן בחיי. ארנסט הפך לאדם מוכר מחוץ לגבולות בית ספר. הכרתי אנשים מהעיר, מערים שכנות... התחלתי לצאת למסיבות. התחלתי לארגן מסיבות עם החבר'ה.
- תהליך זה נמשך לאורך כיתה י"א וכיתה י"ב, ועזר לי להפוך למי שאני היום.
בלוג יקר, אתה ליוויתי אותי במשך 6 השנים שלי בתיכון, בחטיבה;
תודה לך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
