כל אחד ומה שעושה לו את זה

למה אני מעדכנת? למה?

למה?

למה אני קיימת בכלל?

למה?

הלכתי עם אבי לקניות, ובדיוק שהתחלתי להרגיש רצון עז לסגור את הדלת של האוטו על הראש, אבא החליט שצריך לגשת לחנות הצמחים המקוללת לקנות איזה עיטור-משוקס למרפסת שעתיד לסיים את חייו בצורה טרגדית כמו הקודמים לו, ולהאכל על ידי השרקנים העוינים, כשהם תולשים לו את העלים באכזריות מלאת הנאה.

אני שונאת את החנות הזאת,

זה כמו גן ירוק ענקי, מלא בצמחים ממוספרים וממיונים, לכל צמח ניתן שם, כמו

"פטוניה אוסטרלית" (זה כמו דודה של הארי, רק שהיא מאוסטרליה והיא צמח.)

"כוסיות בומבוליליות" (השם הזה גרם לי לתהיות רבות שנמשכו עד מעבר לדקה, כגון "למה לעזאזל קוראים לצמח כוסיות במובולליליות? למה הדבר הזה נראה כמו איבר רביה מוזר וסגול? למה יש ג'ירפות בעולם? למה יש עולם בכלל? למה אני קיימת? למה ?")

"ורד ננסי" – הצמח הנבחר.

The one!

"הנה, בדיוק מה שחיפשתי! יפה?" אבא שאל בהתלהבות מלאה אושר

*בוהה בצמח הזעיר*

*המבט נתקע על השלט מעליו*

-כעבור דקה-

(אבא שלי רגיל לקליטה האיטית שלי, כנראה)

"אבא. קוראים לזה ורד ננסי אוקיי? לא קונים כזה דבר.. פשוט לא.. "

*הולכת*

"אוקיי אז נקח את זה."

דבר נוסף שאני שונאת בחנות הזאת זה שכל המוכרים שם נראים כמו גובלינים קטנים עם פלולות ענקיות. אני מרגישה כמו באיזה ג'ונגל.

לאחר הסתובבות ממושכת בחלקת הצמחים המסעירה עלו לי תהיות מטרידות

"אבא, נראה לך אי פעם ניסו לשדוד את המקום?"

כאילו, הם התקינו פה מצלמות נסתרות? אולי יש להם איזה מחלקה במשרד שעוקבת אחרי האנשים שמשוטטים פה למקרה שאיזה מטורף יקח ורד ננסי, יחביא אותו במעיל

 'זה אצלי! כולם לברוח!'

ויתחיל לרוץ בדרמטיות אל עבר היציאה, תוך כדי דחיפתם של גובלינים-עובדים לצדדים וקפיצה דרמטית אל מעל ידיו המושטות של אחד מהם, ויברח כל עוד נפשו בו כשהורד הננסי מוחבא לו היטב במעיל?

ואם יתפסו אותו, אז מה? המשטרה תבוא ויהיה לו אשכרה תיק פלילי של

"גניבת ורד ננסי אפריקאי בומבולללי כוסוני מהמדבר הצחיח, תוך כדי תיעוד ישיר של המצלמות המתוקנות בחנות"?

ואז לא יקבלו אותו למקומות עבודה כי הוא גנב צמח ירוק חוצני ומזוין.

"לא התכוונתייייייי |בכי| פשוט לא עמדתי בזה! הוא פשוט עמד לו שם וזעק שאני אגנוב אותו למקום מבטחים!!!! תראו אותו!!""

כנראה שלא קרה, הא?

לאחר שהתגברתי על דחף עז לדחוף איזה זקנה שהתלהבה נואשות מ"יקנטון אפרקיאי" ישר אל תוך חלקת הקקטוסים שהיתה מאחוריה, שיכנסו לה הקוצים עמוק לתחת- הגענו לקופה סוףסוף

כנראה שהם אכן סבלו מגניבת אבני מזל, כי מעל הקופסא היה כתוב "אבן גנובה לא מביאה מזל"

אולי המצב היה חמור, גניבות מופרזות של מופרעים שמחפשים רק מעט מזל בחיים. כמובן שוויתרתי מיד על הרצון המיידי לפלח איזה אבן מזל בוהקת ישר לכיס השמאלי של הג'ינס.

קניתי אתמול בגדים.

מגניב לי או מה?

באחת החנויות היה מוכר חמוד למדי, נראה יב' ככה

לא נראה שהתחיל להבחין בקיומי בעולם, וגם אם כן- כל תקווה התנדפה מליבי כאשר אחותי נכנסה בדילוגים לחנות, לבושה בחצאית ורודה וחולצה מוערצת של "השמינייה", וצעקה לי "עדייייייייי!!! יש לי פיפי!!!!!!!"

כן, אז בערך וויתרתי לחלוטין ובמבט מבואס הלכתי לשבת על ספסל בחוץ עם השלמת מר גורלי.

(אני עלובה.)

38 במבחן 006 במתמטיקה!

זה נמוך אפילו ממה שדמיינתי בחלומות הפרועים D:

גרם לי לכמה דקות ארוכות של צחוק בלי נשלט, אכן.

אני גאוןןןןןןןןןןן D::::

העיקר סיימתי בהצטיינות כיתה י' חחD:

אוקיי.

אני אכן מזבלת במוח יותר מדי.

והגיע הפאקינג זמן ללכת לבצע את המטלות שאמא ציוותה עליי לפני מעבר לשעה וחצי.

ביי :)