אני לא יכולה יותר. אני מסיימת י''ב ואפילו אין לי תאריך גיוס כי אני מהקטנים...
זה אומר שיש לי עוד שנה של חופש, שנה שלמה! אולי קצת פחות אבל עדיין... זה מלא זמן!!!
ואני כבר כל כולי בחופש הזה. ביום ראשון יש לי מגן ליחידה הרביעית והחמישית שלי בספרות ולא התכוננתי בכלל. עד הרגע הזה ממש. אני פשוט חייבת לצאת מההרגשה הזו של האופוריה, רוב הבגרויות עוד לפניי, בחודשיים הקרובים האלה.
אבל איפה אני? אני כבר בחופשה המתוכננת לקיץ באוקראינה, המקום המקסים הזה שאני, ת'אמת, אוהבת. אם כל החסרונות של המדינה הזו ורמת החיים הנמוכה, זו המולדת שלי ושם יש לי משפחה גדולה ואין ספור זכרונות ילדות היקרים לליבי.
בחיי, אני חייבת לצאת מזה, יש לי עוד בגרויות אבל... למה אני לא לחוצה?! מאז ומתמיד בגרויות הלחיצו אותי אבל עכשיו לא...
בואו נראה... נפטרתי כבר מהרוסית חמש יחידות שלי, סיימתי מעבדה בפיזיקה ונשארה רק קרינה וחומר. כמעט סיימתי את סרט הגמר שלי מטעם המגמה וגם עם אנגלית אני גמרתי (עד המועד ב' שאותו אני אעשה בכל מקרה...). מה נשאר? הרבהההה דברים.... מתמטיקה שני המועדים, המועד השני באנגלית (אני אעשה את שלושת השאלונים ביום אחד כי כבר אין לי מה לאבד), פיזיקה קרינה וחומר, הבעה - חיבור עברי, ספרות (מגן+בגרות מהם אני מפחדת רצחחחח), אזרחות (שזה מקצוע עם סיכוי גבוהה לציון נמוך) ואולי עוד כמה דברים...
כעקרון למה כתבתי את הפוסט הזה? כדי להזכיר לעצמי שאני ל-ח-ו-צ-ה!!! ושאני חייבת להפסיק לחשוב על התכוניות שלי לחופש ולהתרכז במה שקורה לי עכשיו מבחינת המערכת.
עריכה: אני שונאת את אחותי למה היא חייבת להיות כל כך מפגרת??