If I could tear you from the ceiling
And guarantee a source divine
Rid you of possessions fleeting
Remain your funny valentine
Don't go and leave me
And please don't drive me blind
Don't go and leave me
And please don't drive me blind
If I could tear you from the ceiling
I know best have tried
I'd fill your every breath with meaning
and find a place we both could hide
Don't go and leave me
And please don't drive me blind
Don't go and leave me
And please don't drive me blind
You don't believe me
But you do this every time
Please don't drive me blind
Please don't drive me blind
I know I broke it
I know I broke it
I know I broke it
If I could tear you from the ceiling
I'd freeze us both in time
And find a brand new way of seeing
Your eyes forever glued to mine
Don't go and leave me
And please don't drive me blind
Don't go and leave me
And please drive me blind
Please don't drive me blind
Please don't drive me blind
Please don't drive me blind
Please don't drive me blind
ואיך זה מרגיש בכי ללא הפסקה בלי יכולת לעצור אותו ואיך זה מרגיש לראות מולך פתרון יחידי של כאב, דברים ששנים לא עשית והבטחת,נשבעת לא לעשות אבל אתה לא מצליח לעצור את עצמך.איך זה מרגיש שהראש נקרע לחתיכות קטנות?
ואיך זה מרגיש להיות כ"כ קטן וכ"כ לבד, מחפש לאן לברוח ואין. לזרוק את עצמך ולקוות לטוב.
אולי זאת התמוטטות קלה, אולי זה הכשלון אחרי תקופה ארוכה.
ואם יש איזה סיכוי הכי קטן הוא אבוד,
איך שתמיד האושר נלקח ממני, איך תמיד אני אשמה. דברים יפים פשוט לא מחזיקים אצלי, אני פשוט הרס. נשארו לי רק חתיכות קטנות של כאב וחרא.
ואני לא צריכה רחמים ואני לא צריכה עזרה אני צריכה רק שקט ואולי למצוא את היציאה.
אז איך זה מרגיש להרוס את עצמך שוב ושוב?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Muse.
