Pull Me Into Your Perfect Circle

4 חודשים עברו מאז הפוסט האחרון, 

המילים שכתבתי שם, משעשע, איך דברים לא מחזיקים מעמד ואיך דברים משתנים למרות שזה לא כזה מצחיק זה דיי טוב למען האמת,

סימן שאנחנו חיים, אבל אולי הפעם הלוואי ולא היו משתנים.

4 חודשים אחרי אני שוב לבד,

אחרי הפסיכומטרי, לא מרוצה בכלל, אבל היי, על הזין שלי,כמו שאומרים.אני את הפטור שלי באנגלית השגתי.

וזה לא שאתה חסר לי, חסר לי המגע והחיבוק בלילה כשאני חוזרת הביתה מהעבודה הרוגה מעייפות ורק בא לי לבכות.

אומרים שזאת תקופה כזאת פוסט צבא, שאתה מתחיל לעבוד ואתה רק עייף, אין לך חשק לצאת, לחיות,

משעמם כ"כ. 

אז רק שזה יעבור. להתחיל לחיות שוב, למצוא דברים שמרגשים אותי, מרטיטים לי את הלב כמו שאומרים,

לא להרגיש ריקה כ"כ.

אבל זה הכל עיניין של גישה..

מקווה להתעורר מהתקופה הזאת של עבודה-לישון-עבודה,חוזר חיים בקיצור.