Pull Me Into Your Perfect Circle "עדיין אני מתגורר עמוק בתוך גן העדן הנבחר שלי גן עדן שבו צבעי השמיים כצבע להבות הגיהנום ובכל זאת גן עדן." |
כינוי:
Muse. בת: 35
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ינואר 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2010
Carpe Diem. קצת יותר מידי זמן לחשוב, זה מה שהיה לי. על הא ועל דא, ועל כיצד להתמודד, ובמה לבחור. אין לי תשובה. אני יודעת דבר אחד, שעליי להתנתק, שזאת הדרך להמשיך הלאה בצורה שפויה, ואם יש דבר יותר קשה מזה, להתנתק ממך.. הלוואי והייתי מבינה למה אנחנו מתעקשים לשמור על הדבר הזה, אש קטנה אנשים אומרים לי, וכנראה שהם צודקים. אולי יש גם מעבר, אני כבר לא יודעת. אבל זה חייב להפסק, אני צריכה את האויר שלי,השלווה שלי, וגם אתה, שתמשיך לך בדרך בריאה, איתה, בלי שאני אהיה מאחורה, מן צל שכזה, ושאני אמשיך הלאה איתו, שארגיש נחשקת וחושקת שוב, שאני אהיה שמחה ומאושרת. הלוואי וזה היה כ"כ קל, לא לענות לך, לא להתקשר.
עריכה מאוחרת: וואו! אני יודעת מה הבעיה שלי!! אני לא ארגע עד שאני אשיג את מבוקשי, אני אף פעם לא אהיה מסופקת. ואז אני ארגיש משועממת ויופי, נפלא. יחי האתגרים,יחי הכיבושים. יחי הסבל וחוסר השלווה.
| |
האהא אנחנו מדברות הרבה על הרס עצמי, מדברות מדברות ואז היא פתאום שותקת ואין לי מה להגיד. מן תסביך הורים-אני לא מספיק טובה-יאללה בואו נוכיח לעצמי שהם צודקים ונהרוס את עצמי על הדרך. אבל אני גם קודחת קצת מחום.
| |
|