מאחורי הצלילים

קודם כל והכי חשוב - שמש!

לראשונה בחיי אני מוצאת את עצמי מחכה לקיץ. תמיד הייתי ילדת חורף, נשארת עם הפוך עד שהחום הפך להיות בלתי נסבל, משאירה את הסוודרים בזווית הראיה כל השנה, נכנסת לאטרף של קניית צעיפים וגרביים וכפפות עם כל סימן לטיפת גשם ורק מחכה לרוח, לסערות, לברקים, לגשם, לשלוליות ולשמש החורף שרק מאירה ולא מחממת.

ועכשיו - רוצה קיץ! להתקלף משכבות הביגוד, מהמגפיים הארוכים, לתת לגוף לנשום חופשי בגופיות וסנדלים וחצאיות. אולי הקילוף הפיזי יקלף גם חלק מההגנות שלי, חלק מהמסכות שעטיתי על עצמי בשנים האחרונות, ואני אוכל לצאת לחופשי.

הבלונדינית, חברה יקרה, פתחה לי בקלפים לאחרונה, ואמרה שאני בצומת. בעבודה, בלימודים, בזוגיות (דה..), ואפילו באיך שאני מציגה את עצמי החוצה.

אז גם לכבוד פסח וגם כי כבר צריך ישבתי וניסיתי להסתכל מה השתנה. ומספרים מפשטים קצת את העניין.

אז ככה:

1:

דירה חדשה, כבר חודש וחצי, עם המון מזל (למצוא תוך 48 שעות דירה בת"א, במיקום מעולה, אחרי שיפוץ מושקע, במחיר סביר, עם שותפה נהדרת)

מיטה חדשה (בשבילי), עוד הגרלת פיס. המיטה הראשונה שמצאתי בהומלס, בשמינית מחיר, אחרי יומיים הייתה בדירה

2:

חודשיים מאז הפרידה...

3:

שלושה שבועות אני מחכה לארון החדש היפה והגדול שלי. פאקינג 3 שבועות. ביום ראשון יגיע.

4:

ארבעה אנשים שונים כבר ישנו אצלי ואיתי בדירה החדשה ובמיטה החדשה. עם שתיים מהן גם שכבתי. זה מפתיע במיוחד כי מעולם לא הייתי הטיפוס המארח. כנראה שאני מרגישה בבית יותר ממה שנדמה לי.

ארבעה חלומות בחודש וחצי - הישג מרשים במיעוטו. 2 מתוכם התגשמו אחד לאחד, אחד היה סיוט שממנו התעוררתי ממש בזמן, והאחרון השאיר אותי ערה מ-5:00 בבוקר וגרם לי להיפתח לאנשים בצורה שלא האמנתי שאני מסוגלת אליה.

5:

חמישה שבועות מאז שגיליתי את נפלאות האי-מיול (כן, אני יודעת, מפגרת טכנולוגית, קורה) - בינתיים רק מוזיקה, אבל מתקדמת היטב

6:

שש פגישות אצל הפסיכולוגית. מתקדם לאט, אבל בטוח.

7:

וביום השביעי שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות. - שבת שלום!