מאחורי הצלילים

תפסתי היום בחדר כושר פרק של "שבתות וחגים" (מהעונה האחרונה, נדמה לי)

יורם חטב דיבר שם עם יעל אבקסיס על זה שאהבה בין זוג היא למעשה הערצה הדדית.

ושכאשר ההערצה נגמרת, כך גם האהבה.

ואני נעצרתי לרגע (מטפורית, כמובן, לא חכם לעצור באמצע סשן של ריצה) וחשבתי עלי ועל ההוא, והינהנתי בהסכמה.

הערצתי אותו, את החוכמה שלו, את יכולת העמידה שלו, את החוזק.

ושזה נשבר, לא היה אפשר להמשיך הלאה, משהו השתנה, ובסוף זה גם נגמר.

ולכן אני עדיין יכולה להגיד שאני אוהבת אותו. אבל לא כבן זוג.